יום שישי, מאי 10, 2013

סיפורים לפי טמפרמנטים


טיול שנתי כיתה ז'

נקודת מבט מלנכולית (היום הראשון): צהרי היום. אנו צועדים כבר 4 שעות ולא התקדמנו כל כך. השמש קופחת והזיעה על הגב מציקה לי. עצרנו למנוחת צהריים על גדות נחל מזוהם. הכל מזוהם פה כל כך. הכריכים שלי לחוצים ולחים. אוף. מתי זה ייגמר?! אני מנסה להריץ בראש תסריטים קשים יותר, כמו שלימדו אותי שיכול לעזור לי, אך לא מצליח.

נקודת מבט סינגוינית: צהרי היום. הספקנו כל כך הרבה דברים עד עכשיו. מזל שההרצאות האישיות על אתרים בדרך קצרות כי אין לי כוח לחכות. ראינו הרבה פרות ועגלים ובחלק של המים נרטבתי כולי למרות שחלק אמרו שהם ממש רדודים. איזה מגניב פה! אפשר להקפיץ אבנים על המים. הנה שפירית. יו איזה גודל! 

נקודת מבט פלגמטית (היום השני): אתמול כשחזרנו מהמסלול ענת חיכתה עם קרטיבים. היא שאלה אותי איזה טעם אני מעדיף ואמרתי לה שלא משנה. היא נתנה לי אננס. טעים. שי הלכה הביתה עם אמא שלה. מירב ביקרה אותנו. בבוקר הכנו כריכים. הכנתי אחד עם גבינה צהובה, אחד עם טונה, אחד עם קוטג' ואחד עם שילוב. לקחתי לי גם שקית עם פירות יבשים - אגוזים צימוקים דבלות ומשמשים. ועכשיו יוצאים לדרך (למרות שיכולתי לתפוס פה איזו תנומה על הדשא). עצרנו. מתחילים ללכת. ירוק פה. הרבה ירוק. הכריך יצא לי ממש בסדר. יש פה פרה מולי שלועסת עשב. יש בה משהו שנראה לי מאוד מוכר.

נקודת מבט כולרית: צריכים להכין כריכים. אנו נהיה במסלול כ-7 שעות מה שאומר שעלי להכין לפחות ארבעה כריכים. אתמול ההליכה הייתה אטית מדי. אני רוצה שהיום נתקדם מהר יותר כי כך נספיק להגיע מוקדם יותר הביתה. אני רוצה לנווט בעצמי - הנה יאיר, אבקש ממנו את המפה ואקח את ההובלה. כולם עוצרים פה עכשיו. למה עוצרים עוד פעם?! איך נספיק להגיע ככה? יאללה קומו, הולכים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה