יום שישי, דצמבר 12, 2014

נולדנו לרוץ


כריטופר מקדוגל (Christopher McDougall) סוקר את נושא הריצה האנושית.
בעוד אנו בחינוך ולדורף שמים דגש על הידיים וחשיבותם בהתפתחות האנושית, הרי שהוא מוצא שהיתרון האנושי היה דווקא ביכולת הריצה, בלהקה, למרחקים ארוכים

http://www.ted.com/talks/christopher_mcdougall_are_we_born_to_run?language=en

לספר סיפור = לספר בדיחה

"דרמה היא ציפייה שזורה באי וודאות"
מעניין לשמוע את יוצר הסרטים אנדרו סטנטון (Andrew Stanton) משתף לגבי תפיסתו לגבי סיפור סיפורים, והוא עושה זאת באופן ביוגרפי, מהסוף להתחלה (למיטב ידיעתי הוא לא קרא אף פעם את ידע האדם)



והנה הבדיחה שעימה הוא פתח.
לתשומת לבכם! היא לא מתאימה לתקופת בעלי מלאכה (למרות שלרגע זה נדמה שכאילו היא כן)

A Scottish old timer in Scotland, in a bar, talking to a young man.
The Old Man says, "Lad, look out there to the field. Do ya see that fence? Look how well it's built. I built that fence stone by stone with me own two hands. I piled it for months."
"But do they call me McGreggor-the-Fence-Builder? Nooo..."
Then the old man gestured at the bar. "Look here at the bar. Do ya see how smooth and just it is? I planed that surface down by me own achin' back. I carved that wood with me own hard labour, for eight days."
"But do they call me McGreggor-the-Bar-builder? Nooo..."
Then the old man points out the window. "Eh, Laddy, look out to sea...Do ya see that pier that stretches out as far as the eye can see? I built that pier with the sweat off me back. I nailed it board by board."
"But do they call me McGreggor-the-Pier-Builder? Nooo..."
Then the old man looks around nervously, trying to make sure no one is paying attention.
"But ya fuck one goat...