אוריתמיה בכיכר העיר

 http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=HLzGVtx6ozM

כל ילד זקוק לאלוף

כל ילד זקוק לאלוף / Rite F. Pierson

ריטה פירסון, מורה מזה 40 שנים, שמעה פעם עמית אומר: "הם לא משלמים לי כדי שאוהב את הילדים".

התגובה שלה אליו היתה: "ילדים לא לומדים מאנשים שהם לא אוהבים".

ציורים שמגיעים רחוק

בתחילת שנת הלימודים, במסגרת שיעורי צבעי המים, ציירנו בכיתה סדרה של ציורים אותה כיניתי "חווה בעונה".
הכוונה הייתה לנסות ולתאר חווה בודדה, במהלך עונות השנה.
(ירוק - אביב, צהוב - קיץ, אדום - סתיו וכחול - חורף)

הרעיון לסדרה נולד אצלי כהשראה מסדרת ציורי שמן שראיתי בגלריה קטנה בחווה ב Wyns שבהולנד, בה ביקרנו בקיץ.

החווה ב Wyns

השבוע נודע לנו כי החווה נשרפה כליל, ועמה גם הגלריה.

מכיוון שאנו נמצאים בתקופת בניה, ובמהלך השבועות האחרונים סיפרתי לילדים על כל מיני שיטות בניה בכל רחבי העולם, ניצלתי את ההזדמנות - הזכרתי לילדים את הפרויקט אותו ציירנו וסיפרתי להם על החווה שנבנתה בעזרת בולי עץ ענקיים וחסונים, על הגלריה בקומה השלישית ועל השרפה שעיכלה הכל.

ניכר הילדים שהילדים כואבים את האובדן למרות שמעולם לא ראו את החווה ולא את בעליה.

כתבתי ל-Afke, בעלת החווה, ושיתפתי אותה בתמונות שצירנו ובכאב שחוו הילדים, וזו התגובה שקיבלתי:

Thank you very much for this inspiring answer!

It is very very touching to see what the children made.

To realise that some paintings in a little village like Wyns can reach so far to another country...

We are really moved!

With kind regards,

Afke Boersma

"ילדים אינם סובלים מתסמונות פסיכולוגיות, הם סובלים מילדות"

Ken Robinson: How to escape education's death valley

סר קן רובינסון מתאר 3 עקרונות חיוניים לפריחת המוח האנושי (קוריקולום רחב הפונה למגוון מיומנויות, סקרנות ויצירתיות)- וכיצד תרבות החינוך הנוכחית פועלת נגדם. בשיחה משעשעת, הוא מספר לנו כיצד להיחלץ מ"עמק המוות" החינוכי אשר אנו עומדים בפנינו, ואיך נטפח את הצעירים באקלים של אפשרויות.
"...לו כל האנשים היו לומדים בחינוך אלטרנטיבי [שעובד ומצליח] לא היה יותר צורך באלטרנטיבי..." http://www.ted.com/talks/ken_robinson_how_to_escape_education_s_death_valley.html

מי אנחנו? לפי מכניקת הקוואנטום

"אנחנו מוגדרים על ידי הקשרים שלנו עם האחר"

פיסיקאים התרגלו לרעיון לפיו חלקיקים תת אטומיים מתנהגים על פי הכללים המוזרים של מכניקת הקוואנטים, בעוד שהמצב שונה לגמרי עם אובייקטים בקנה מידה אנושי.
בניסוי פורץ דרך, אהרון אוקונל הצליח לטשטש את ההבחנה הזאת על ידי יצירת אובייקט הנראה לעין בלתי מזוינת, אך מצוי בשני מקומות בעת ובעונה אחת.בהרצאה זו הוא מציע דרך מעניינת לחשוב על התוצאה.

Aaron O'Connell: Making sense of a visible quantum object | Video on TED.com

חינוך ולדורף היום - גיליון מס' 17

• אני כותב את הפוסט הזה על נייר | עידו הרטוגזון
• "את הפוסט הזה אני כותב על נייר. 20 שנה אחרי שהתחלתי לכתוב על מחשב באופן סדיר, כתיבה על נייר מרגישה כמו פעולה ארכאית, כל כך לא שגרתית שהיא לובשת פנים של פעילות חריגה, כמעט איזוטרית ופתאום אני יודע שכמה עשרות שנים מהיום עצם הפעולה הזו של כתיבה על נייר תהיה זרה ומוזרה כל כך שהיא תראה כמו מעשה מסתורי השמור לגוחנים על גווילים עתיקים."
  http://hartogsohn.com/2010/07/27/אני-כותב-את-הפוסט-הזה-על-נייר/

"

לחזות ביופיו של הטבע דרך העדשה של לואי שוורצברג בסרטון וידאו מלווה במילים של הנזיר הבנדיקטיני David Steindl-Rast - להיות אסיר תודה על כל יום חדש. http://www.ted.com/talks/louie_schwartzberg_nature_beauty_gratitude.html

ארבעת הטמפרמנטים לפי סגנונות שחייה

 

כולם ממליצים על שחייה. "זה עוזר לגב", "זה טוב לנשימה".
אני אוהב לשחות כמו כל אחד אחר. בעיקר שחיית חזה. יש משהו בחתירה שמבאס אותי. פרפר קשה לי. וגב... נו מדי פעם.

האם בהתבוננות על אדם שוחה אפשר ללמוד משהו על הטמפרמנט שלו?

חתירה - כולר

חזה - מלנכול

גב - פלגמט

פרפר (או 'כלב') - סנגוין

סיפורים לפי טמפרמנטים

טיול שנתי כיתה ז'

נקודת מבט מלנכולית (היום הראשון): צהרי היום. אנו צועדים כבר 4 שעות ולא התקדמנו כל כך. השמש קופחת והזיעה על הגב מציקה לי. עצרנו למנוחת צהריים על גדות נחל מזוהם. הכל מזוהם פה כל כך. הכריכים שלי לחוצים ולחים. אוף. מתי זה ייגמר?! אני מנסה להריץ בראש תסריטים קשים יותר, כמו שלימדו אותי שיכול לעזור לי, אך לא מצליח.

נקודת מבט סינגוינית: צהרי היום. הספקנו כל כך הרבה דברים עד עכשיו. מזל שההרצאות האישיות על אתרים בדרך קצרות כי אין לי כוח לחכות. ראינו הרבה פרות ועגלים ובחלק של המים נרטבתי כולי למרות שחלק אמרו שהם ממש רדודים. איזה מגניב פה! אפשר להקפיץ אבנים על המים. הנה שפירית. יו איזה גודל! 

נקודת מבט פלגמטית (היום השני): אתמול כשחזרנו מהמסלול ענת חיכתה עם קרטיבים. היא שאלה אותי איזה טעם אני מעדיף ואמרתי לה שלא משנה. היא נתנה לי אננס. טעים. שי הלכה הביתה עם אמא שלה. מירב ביקרה אותנו. בבוקר הכנו כריכים. הכנתי אחד עם גבינה צהובה, אחד עם טונה, אחד עם קוטג' ואחד עם שילוב. לקחתי לי גם שקית עם פירות יבשים - אגוזים צימוקים דבלות ומשמשים. ועכשיו יוצאים לדרך (למרות שיכולתי לתפוס פה איזו תנומה על הדשא). עצרנו. מתחילים ללכת. ירוק פה. הרבה ירוק. הכריך יצא לי ממש בסדר. יש פה פרה מולי שלועסת עשב. יש בה משהו שנראה לי מאוד מוכר.

נקודת מבט כולרית: צריכים להכין כריכים. אנו נהיה במסלול כ-7 שעות מה שאומר שעלי להכין לפחות ארבעה כריכים. אתמול ההליכה הייתה אטית מדי. אני רוצה שהיום נתקדם מהר יותר כי כך נספיק להגיע מוקדם יותר הביתה. אני רוצה לנווט בעצמי - הנה יאיר, אבקש ממנו את המפה ואקח את ההובלה. כולם עוצרים פה עכשיו. למה עוצרים עוד פעם?! איך נספיק להגיע ככה? יאללה קומו, הולכים