די לסניפים! המהפכה הבנקאית-טכנולוגית שכשלה
לפני כ-20 שנים הייתי חבר בצוות גדול של אנשים שסייעו לבנק ישראלי מוכר לבסס מערכת בנקאית מתוקשבת. המטרה היתה להחליף את סניפי הבנק המסורתיים היקרים בתפעול, בסניף מתוקשב מהוקצע (Call center משודרג).
פיתחנו שגרות, אפליקציה, שיחות וידאו (עם בן אנוש) ושאר יישומים.
הבנק השקיע במהלך הון עתק. שיווק אגרסיבי, והכל מתוך אמונה שזה המהלך שיסייע לבנק לגדול. ובדרך אפילו לחסוך בעלויות.
כעבור כמה שנים הבנק זנח כליל את המהלך העתידני וביצע לא פחות מאשר פליק פלאק לאחור. הוא חזר לטיפוח ושיווק של הבנקאות המסורתית, תוך חיזוק הסניפים ופרסום נרחב וגאה על
הקשר האנושי האישי שלקוחות הבנק זוכים לו, וזאת בניגוד לבנקים האחרים שסוגרים עוד ועוד סניפים.
התחרות הטכנולוגית בין הבנקים, שנמשכה מספר שנים, הותמרה בהדרגה בתחרות על היחס האנושי האישי שהבנקים מעניקים ללקוחותיהם, מחתירה להפחתת הקשר האנושי, עברו הבנקים כולם להעצמתו ושיווקו כנקודת היתרון שלהם וכאמצעי למשיכת לקוחות חדשים. "זה הנייד שלי" הגדיל בנק מסוים ופרסם לאחרונה את האפשרות ליצירת קשר ישיר עם מנהלי סניפיו😮
המהפכה הטכנולוגית במערכת החינוך
מערכת החינוך הישראלית משקיעה רבות בניסיון לשמור על איכות ההוראה ועל הרלבנטיות שלה במציאות הטכנולוגית המתפתחת. כדי לשמור על קשב הילדים המתפזר אנו משלבים בשיעורים מזה שנים מצגות, סרטונים, לוחות חכמים ושאר גאדג'טים. מורים משתלמים ומשביחים את האורינות הדיגיטלית שלהם בהכשרות שונות.
המאמץ הזה הוא סיזיפי במהותו - התלמידים, אנשי המחר, תמיד יהיו מהירים ואוריינים טכנולוגית מאתנו המורים. אך המהלך אינו מוכיח עצמו גם בהיבט של הידע והכישורים של התלמידים, והראיה לכך - הישגי תלמידי ישראל כפי שהשתקפו במחקרים העולמיים המשווים העדכניים רק הולכים ומתדרדרים.
הנהגת המערכת החינוכית בישראל פועלת בקדחתנות כדי למצוא פתרונות לאתגרים אלה והטמעת הבינה המלאכותית נדמית כיום כמרכיב קריטי להצלחה. ואכן, הבינה המלאכותית מביאה עימה מתנות ויתרונות לרוב וקשה שלא להתפעל מיכולותיה ומתוצרייה המובאים לבריאה במהירות וביעילות שיא. שילוב הבינה מלאכותית עשוי אף לפתור מצוקה נוספת של המערכת החינוכית הישראלית והיא היעדר כוחות הוראה. אין מספיק מורים אז אולי... נחליף אותם בבוטים מוכשרים דוברי עברית!
רגע רגע... לא למדנו דבר מהנסיון של המערכת הבנקאית?
מקרה הבוחן של מערכת גדולה וחזקה כמו המערכת הבנקאית צריך לעמוד מול עיניהם של קברניטי המערכת החינוכית בישראל וללמדם - ריצת האמוק אל עבר יישומי ה AI היא ניסיון נואל לפתור את תחלואי המערכת מבלי להבין כי הכשל אינו טמון בדרך אלא דווקא במהות - בהבנת עצם תפקידה של המערכת החינוכית בימינו.
חיברות ותקשורת: אבני הבניין של החינוך
חיברות ותקשורת הם שני מרכיבים מרכזיים הנמצאים בליבת תפקידו של ביה"ס. בית הספר (או "בית הקשר" כפי שמכנה אותו אליה אלון מנהל בי"ס זומר האנתרופוסופי בר"ג), צריך להוות חממה חברתית, בית גידול לבני אדם מתפתחים המאפשר ומזמן להם אינטראקציות אנושיות, בינם לבין חבריהם בני גילם ובינם ובין המורים, "שגרירי" המבוגרים.
מערכת החינוך: חזרה לשורשים
בימינו, בעידן הטכנולוגי ששוטף אותנו מכל עבר, על מורי בתי הספר לצמצם את חדירת הטכנולוגיה ולהעצים דווקא את המחווה והחוויה החברתית-רגשית אותה רק הם יכולים להעניק לתלמידיהם. כל ביה"ס יכול ומוטב שיעניק לילדים 5-6 שעות שקטות מטכנולוגיה מדי יום, בהם יתאפשר קשר, משחק, שיח ולימוד משותף של בני אדם.
בתי הספר צריכים לבסס את תפקידם החדש-ישן, כמוסדות אשר מפגישים בני אדם צעירים עם בני גילם ועם מבוגרים המהווים עבורם מודל להתפתחות, ומסייעים בהתפתחותם האנושית השלמה - גופנית-רגשית-מחשבתית.
בעבודה נכונה כל בתי הספר, לא רק בתי הספר הייחודיים, יכולים להפוך למרחב של ריפוי, של יצירת קשרים מעמיקים, מקום שבו ילדים, הורים ומורים צומחים יחד מתוך התבוננות, הקשבה ושותפות אמיתית.
AI טוב או רע לבתי הספר?
בשונה מהטמעת שידורי הטלויזיה החינוכית לפני כ-50 שנים, טכנולוגיית ה AI המתפתחת, עשויה באמת (אולי) להיות הגואל לגבי רמת הידע וההישגים במקצוע זה או אחר. אולי אפילו בכולם.
אבל... היא לבטח לא תאפשר לנו לבנות ולבסס חברה אנושית מתקשרת, ערכית ומוסרית. אם כבר היא רק תחליש את התקשורת האנושית ואת המארג החברתי האנושי העדין, עליו יש להגן ואותו יש לטפח (חשבו לדוגמה על ההשפעה העתידית שעלולה להיות לאופן כתיבת הפרומפטים על התקשורת האנושית - תקשורת חומרית, תאבת ידע, מנצלת, בלשון ציווי).
אז מה עושים?
על המורים ללמוד ולהכיר את הכלים הטכנולוגיים החדשים, בדגש על אלו האמינים והמהימנים יותר (כמו NotebookLM המבסס עבודתו על מקורות שאנו מספקים לו), וזאת כדי לטפח את אורינותם הטכנולוגית וכדי לרתום את אותם כלים לשיפור הוראתם - הכלים הטכנולוגים בהחלט יכולים להעמיק, להעשיר ולגוון את ההוראה, וכן לפנות מזמנם של המורים לפעילויות אנושיות אחרות (לדוגמה, במקום לסכם מספר מקורות לקראת שיעור, אפשר לתכנן פעילות חוץ משמעותית).
ומה מול הילדים? הטמעת הבינה המלאכותית במערכת החינוכית מוטב שתעשה בשׂוֹם שֵׂכֶל. היא צריכה להיות משלימה ולא מחליפה את האינטראקציה האנושית והיא צריכה להינתן במינונים ובגילאים המתאימים בכל בתי הספר ולא רק בבתי הספר הייחודיים: על התלמידים הצעירים בגנים ובבתי ספר היסודיים יש להגן מכל חשיפה מוגזמת לכלים הטכנולוגיים;
בכל הגילאים חשוב להקדיש את מירב הזמן המשותף לפעילות אנושית חברתית, שיחה בקבוצות, משחק משותף, יצירה, נגינה, שירה ופרויקטים קבוצתיים שדורשים שיתוף פעולה ותקשורת.
בגילאים הבוגרים (תלמידי תיכון) ניתן ומומלץ לחשוף וללמוד יחד כלים חדשים, תוך טיפוח המיומנויות שאלו מזמנות, ובמקביל לשכלל את כישורי החשיבה הבקורתית והאתיקה.
*כותרת המאמר "הפוך גוטה, הפוך!" על שום מה?
באופן מטפורי, אותה גלגלת שאוחז גוּטֶה בסרט האלמותי "מציצים" מייצגת את ה-AI. ברצותו, גוּטֶה (מערכת החינוך), יניף את אלטמן הקטן (כמייצג של כל הילדים) אל חברת בני האדם המאירה, וברצותו ישקיע אותו עד צוואר ב'בור' הטכנולוגי. .
מציצים - הפוך גוטה
