לימוד שברים נחשב לאחת המשימות המאתגרות ביותר במתמטיקה של בית הספר היסודי, עד כדי כך שבעבר הרחוק הם נלמדו רק ברמה האוניברסיטאית - המעבר למספרים שאינם שלמים מהווה לעיתים קרובות "נקודת שבר" עבור תלמידים. במאמר זה נציין מספר סיבות לקושי זה וכן על דרכים יצירתיות להתמודד עמן, במיוחד בגישת חינוך ולדורף.
למה כל כך קשה להבין שברים?
- הפרדה מלאכותית מהחילוק: אחת הבעיות המרכזיות היא שנושא השברים נלמד בנפרד מפעולת החילוק, למרות ששבר הוא במהותו תוצאה של חילוק - תלמידים מתקשים להביןלדוגמה ש"שליש" הוא פשוט השלם מחולק ל-3.
- הקושי בתפיסת ה"שלם": קל לילדים להבין "חצי" של אובייקט בודד (כמו עוגייה), אך קשה להם הרבה יותר לתפוס ש"שלם" יכול להיות גם קבוצה של איברים (כמו קבוצת תפוחים). ההפשטה הזו, שבה קבוצה נחשבת ליחידה אחת ממנה לוקחים חלק, היא שלב קוגניטיבי מורכב.
- בלבול בין המודל לבין המציאות: לעיתים קרובות משתמשים להמחשת נושא השברים ב"דיאגרמות עוגה" (עיגולים/פיצה) כמודל בלעדי לשברים. הדבר עלול לגרום לילדים להאמין בטעות ששבר קיים רק בצורות עגולות ולא להבין את המהות הכללית שלו.
- מינוח מבלבל: שמות החלקים (מונה ומכנה) עלולים לבלבל. חשוב להבין שהמכנה הוא למעשה ה"שם" של השבר (מלשון "כינוי"), והוא אומר לנו מהו סוג החלקים שאנו סופרים.
- חרדה מוקדמת: ילדים רבים מפתחים פחד משברים עוד לפני שהחלו ללמוד אותם, לעיתים בגלל שראו אחים גדולים מתקשים בנושא.
מה יש לחינוך ולדורף להציע בנושא?
חינוך ולדורף מציע פתרונות המותאמים להתפתחות הילד, תוך שימוש באמנות, דמיון ותנועה:- תזמון התפתחותי (משבר גיל 9): השברים מוצגים בכיתה ד', גיל שבו הילד עובר שינוי תודעתי וחווה את עצמו כנפרד מהעולם. תחושת ה"שבירה" הפנימית הזו, חציית רוביקון מתמטי, הופכת את המושג של חלקים מתוך שלם לרלוונטי ונגיש יותר עבורו.
- מהשלם אל החלקים: בניגוד לשיטות שמרכיבות שלם מחלקים, ולדורף מתחילה ב"שלם" אחד (לדוגמה: עוגה, שקל) ומדגימה כיצד הוא מתחלק לחלקים שווים, תוך דגש על כך שהחלקים תמיד שייכים לאחדות אחת.
- למידה חווייתית וגופנית:
- תנועה: הילדים קופצים על צירי מספרים כדי למצוא נקודות אמצע או משתמשים בכריות (שקיות שעועית) לתרגול קצב ומקצבים.
- מוזיקה: שימוש בתווים (שלם, חצי, רבע) עוזר לילדים "להרגיש" את השברים דרך הזמן והקצב.
- עבודה בחמרים: קיפול וגזירת נייר, בניית "חומות שברים" מקוביות או מקלות, ושימוש בעזרים ויזואליים.
- מתמטיקה "חיה" ויומיומית: הנושא נלמד דרך פעילויות מעשיות כמו בישול ושיתוף מזון, גינון (מדידות ופרופורציות) וסיפורים דמיוניים שהופכים את המספרים המופשטים לחוויות מלאות חיים.
- הדרגתיות: מומלץ להשתמש בטרמינולוגיה של שברים (חצי, שליש) בשפה הדבורה שנים לפני שהנושא נלמד באופן פורמלי בכתיבה, כדי לבנות בסיס אינטואיטיבי.
איך אפשר לעזור לילדים לשלוט בפעולות בשברים פשוטים?
לימוד השברים הוא כמו לימוד שפה חדשה: עד כה הילד למד רק מספרים שלמים (כמו 1, 2, 3), ופתאום הוא מגלה שיש עולם חדש של מספרים, המחייבים הסתכלות אחרת לגמרי על המציאות.ילדים שנוטים לשכוח את האלגוריתמים המתמטיים המופשטים יכולים להיתרם בעזר כמו "כללי הפעולות בשברים פשוטים (מתכון)", המפרק את פעולות החשבון המורכבות בשברים (חיבור, חיסור, כפל וחילוק) לשלבים ברורים ופשוטים לביצוע.
את המדריך המשמש כפיגום תומך המפחית חרדה ומאפשר עבודה עצמאית ניתן למצוא במאגר המשאבים למורי ולדורף - מתמטיקה - כיתה ה'.
בדומה לשימוש בלוח הכפל כעזר זמין לתלמידים שטרם הגיעו לשליטה מלאה בעובדות היסוד, ה"מתכון" מספק מענה ויזואלי ומובנה שמאפשר לילד להתרכז בפתרון הבעיה מבלי להיתקע בשלב זכירת הכללים. השימוש בעזרים כאלו עולה בקנה אחד עם הצורך בתרגול רב לצורך הגעה למיומנות ושליטה, תוך מתן כלים שעוזרים לילד "לחבר את הנקודות" ולהפנים את המושגים המופשטים דרך פעולה טכנית מוצלחת, עד שההבנה העמוקה תתבסס והאלגוריתם יהפוך לחלק בלתי נפרד מהידע שלו.
בדומה לשימוש בלוח הכפל כעזר זמין לתלמידים שטרם הגיעו לשליטה מלאה בעובדות היסוד, ה"מתכון" מספק מענה ויזואלי ומובנה שמאפשר לילד להתרכז בפתרון הבעיה מבלי להיתקע בשלב זכירת הכללים. השימוש בעזרים כאלו עולה בקנה אחד עם הצורך בתרגול רב לצורך הגעה למיומנות ושליטה, תוך מתן כלים שעוזרים לילד "לחבר את הנקודות" ולהפנים את המושגים המופשטים דרך פעולה טכנית מוצלחת, עד שההבנה העמוקה תתבסס והאלגוריתם יהפוך לחלק בלתי נפרד מהידע שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה