הפרדת רשויות: בין הישג אקדמי לבין "מדדי תלמידאות"
בבואנו ליישם הערכה בטווחים, עלינו לדייק את הקשר שבין התנהגות התלמיד לבין הערכת הישגיו. כדי שההערכה תהיה מהימנה ותשקף "תמונת בריאות" לימודית אמיתית, עלינו לשמור על הפרדה ברורה בין שני צירים מרכזיים: הציר המקצועי-אקדמי וציר ההתנהגות הכללי.
הציון המקצועי: שיקוף של ידע והבנה
מטרתה העיקרית של ההערכה במקצוע לימוד היא לשקף את מידת השליטה של התלמיד בחומר, את הבנתו ואת יכולותיו האקדמיות. על פי הנחיות משרד החינוך, אין להשתמש בציון המקצועי ככלי ענישה על התנהגות שאינה קשורה ישירות ללמידה. אם תלמיד מפגין שליטה מעולה בחומר אך סובל מבעיות משמעת חוזרות, הערכתו המקצועית צריכה להישאר בטווח הראוי (למשל: "מעל למצופה"), בעוד שקשיי ההתנהגות יקבלו ביטוי בנפרד, בסעיף ההתנהגות הכללי.
"תלמידאות" כחלק מתהליך הלמידה
עם זאת, ישנם רכיבים התנהגותיים שהם חלק בלתי נפרד מהלמידה עצמה, וניתן לכנותם "מדדי תלמידאות". אלו הם רכיבים המשפיעים ישירות על יכולתו של התלמיד להתקדם בתוך הטווחים האקדמיים:
- נוכחות סדירה: היעדרויות בלתי מוצדקות פוגעות ברצף הלימודי וניתן לשקללן בציון המקצועי.
- השתתפות פעילה: ניתן להגדיר קריטריון של "השתתפות בשיעורים" כחלק מהערכת המקצוע, שכן השתתפות היא כלי מרכזי לרכישת ידע.
הערכה מילולית במקום הפחתת ציונים
במקום להפחית ציון מספרי על התנהגות – פעולה שעלולה ליצור ניכור ופגיעה במוטיבציה – הגישה המומלצת היא שימוש בהערכה מילולית. הערכה זו מאפשרת לתת משוב מעמיק על התנהגות התלמיד בשיעור, להצביע על קשיים ולכוון לשיפור, מבלי "לזהם" את מדד ההישגים האקדמיים שלו.
לסיכום, הערכה חינוכית מבוססת טווחים צריכה להיות מקצועית ועניינית. עלינו להעריך את הידע בנפרד ואת ההתנהגות בנפרד, ובכך להבטיח שהתלמיד יקבל תמונה מדויקת, הוגנת ומקדמת על כלל היבטי תפקודו בבית הספר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה