אתמול קיבלתי המחשה לדברים שהעלה ניר אליאב בבלוג שלו:
"...אולי לשם עלינו לכוון - דווקא לאותם ילדים שלא ממש מבינים את מה שאנחנו מלמדים, וחושבים קצת אחרת על מה שהם רואים. לאותו ילד עצוב ונעלב, ואולי אפילו דחוי ומבויש."
"...אולי לשם עלינו לכוון - דווקא לאותם ילדים שלא ממש מבינים את מה שאנחנו מלמדים, וחושבים קצת אחרת על מה שהם רואים. לאותו ילד עצוב ונעלב, ואולי אפילו דחוי ומבויש."
המחשה לכך שלקרוא "היטב" זה לאו דווקא יתרון. שלהתפרץ ללא הצבעה לפעמים יסייע לנו. שטובה לנו השונות - גם זו הנחשבת לפחות מקובלת.
אחד הילדים הביא לכיתה חידה, אותה רשמנו על הלוח:
כחול לבן
ורוד _____
נסו להשלים את החסר.
הילדים החלו לזרוק תשובות [שמות הילדים המעורבים שמורים אצלי, מפאת דיעות קדומות וצנעת הפרט. האמהות לבטח יזהו את שלהן]
אחד אמר צהוב, שניה שחור, שלישי כתום.
חלק ניסו לנחש חיה (והרי אנו בתקופת אדם וחיה).
ואחד הלין שהוא לא מצליח לקרוא... עניתי לו שאני ממש לא יכול לעזור לו לקרוא הפעם, כי זה יהרוס את החידה - וזה היה הרמז לכיתה.
אחת הבנות מתעשתת, מצביעה ומנסה לקרוא אחרת -
"כ-חול ל-בן ו-רוד..."(היא ניסתה לפתור תוך הפרדה למילים אחרות.)
שיבחתי אותה על כך שהיא הפגינה קו מחשבה חדש, יצירתי, פורץ דרך - שיסייע לנו.
"כ-חול ל-בן ו-רוד..."(היא ניסתה לפתור תוך הפרדה למילים אחרות.)
שיבחתי אותה על כך שהיא הפגינה קו מחשבה חדש, יצירתי, פורץ דרך - שיסייע לנו.
הנה ילדה אחרת, מתפרצת וקוראת - שלא בתורה "כָּחוֹל לֶבֶּן ורוד ל"
גם אותה שיבחתי, רחמנא לצלן - והרי היא התפרצה...
ואז קרא אחד הילדים את התשובה "לָבַּת!"
לולא היתה התקשות בקריאה (לא מקובל!), לולא היה ניסיון לקריאה שלא בדרך הרגילה (מה זה?!), לולא היתה התפרצות ללא הצבעה (אותך למנהלת!) - יתכן שהיינו תקועים עוד זמן רב.
מדבריו של ניר אליאב:
"...אנחנו בחינוך ולדורף עובדים מתוך כבוד והערכה לכל ילד באשר הוא, מלבן, משולש או קשקוש מקושקש. שיש בי כבוד גם לאותו ילד שלא אומר את התשובה ה"נכונה", ולילדה שפתאום מתחילה לשיר באמצע השיעור. שאני מוכן לקבל הערות מוזרות, אחרות, לא מקובלות על הדגמה של ניסוי שאני עושה בכיתה, ושכולנו יכולים ללמוד מאותן הערות. שכדאי לפעמים לעצור בלימוד, להשהות רגע את ההוראה והשינון של התיאוריה המקובלת, בכדי לשמוע רעיון שצץ ברוחה של אותה ילדה שיושבת מתביישת בפינה.
שדווקא אותם ילדים אחרים, מוזרים, שיש להם חשיבה יצירתית, מדמיינת וקצת משוגעת, יכולים להיות אלה שיביאו את התיאוריה הבאה המקובלת בביולוגיה, בכימיה או בפסיכולוגיה. שדווקא ילד שלא נחשב בכיתה, יכול לחשוב אחרת על משבר האקלים או בעיית האנרגיה ולהביא פתרונות ממקום שאף ילד אחר, חכם ומבריק, לא היה מעיז לחשוב עליו.
אולי לשם עלינו לכוון - דווקא לאותם ילדים שלא ממש מבינים את מה שאנחנו מלמדים, וחושבים קצת אחרת על מה שהם רואים. לאותו ילד עצוב ונעלב, ואולי אפילו דחוי ומבויש."
אולי לשם עלינו לכוון - דווקא לאותם ילדים שלא ממש מבינים את מה שאנחנו מלמדים, וחושבים קצת אחרת על מה שהם רואים. לאותו ילד עצוב ונעלב, ואולי אפילו דחוי ומבויש."
ירון
