הבשורה

עשינו את כל הבדיקות,

ביצענו את כל שנדרש.

עכשיו נותר רק לחכות.

אמתין לבשורה, 

זו תגיע לבטח בהודעה,

ולבחירת המילים משקל כה רב -

הרי לא תידרש יותר משורה,

כדי להבין את אותה ההכרעה:

"יש לי חדשות טובות!"

"זה נגמר!"

"היה יכול להיות רע יותר..."

"תתקשר"

"אתה ער?"

"צר לי לבשר"

"צר לי"

"צר"

גַּעֲגוּעַ

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרַכּוֹת שֶׁפָּגְעוּ בִּצְדוּדִיתְךָ 

הֵטִילוּ צֵל עַל הָאֲדָמָה.

צְעָדַיִךְ הַמְּדוּדִים הוֹתִירוּ עֲקֵבוֹת 

בַּמִּשְׁעוֹלִים בָּהֶם פָּסַעְתָּ,

נְשִׁימוֹתַיִךְ הָרָפוֹת הָיוּ כְּרַחַשׁ סְתָרִים עַל לִבִּי,

וּנְגִיעָתְךָ עוֹרְרָה אַדְווֹת שֶׁפָּשְׁטוּ בְּכָל עוֹרִי, 

אַךְ הָיָה זֶה נִיחוֹחַ גּוּפְךָ שֶׁהִטְבִּיעַ אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת בְּנַפְשִׁי.

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ בְּכָל חוּשָׁי.

נוֹתַרְתִּי עִם צֵל

עֲקֵבוֹת

רַחַשׁ

אַדְווֹת

וְזִכְרוֹן

וְאַתְּ אֵינְךָ.

The soft rays of the sun that hit your siloute

Cast a shadow on the ground.

Your Measured steps have left traces

In the paths in which you paced,

Your slack breaths were like a secret

 

whisper

 in my heart,

And your touching has evoked ripples that have spread through all over my skin,

But it was your scent that imprinted memories in my soul.

I loved you with all my senses.

I was left with a shadow

Traces

rustle

Ripples

And memory

And you are gone.

אוּלַי הַיּוֹם (שִׁיר תִּקְוָה)

אוּלַי הַיּוֹם (שִׁיר תִּקְוָה)

תַּעְתּוּעֵי הַלַּיְלָה מֻתְמָרִים בְּתוֹדַעַת הַשַּׁחַר,

וְשַׂרְעַפִּי שֵׁנָה עֲמוּמִים וַחֲמִימִים

מְפַנִּים מְקוֹמָם אַט אַט

לִרְסִיסֵי הַכָּרָה צְלוּלִים וְצוֹנְנִים.

אוּלַי אֲנִי בִּכְלָל בָּרִיא?

אוּלַי כָּל זֶה כְּלָל לֹא הָיָה?

אוּלַי אֲנִי כְּבָר אַחֲרֵי?

אוּלַי הַיּוֹם הוּא יִמָּצֵא?

אוּלַי הַיּוֹם?

תקופות בוטניקה בכיתות ה'-ו' - לצמוח עם הילדים

מפשוט למורכב, מרך למעוצב, מדמיוני למציאותי, מתלות לעצמאות.

התבגרות.

עץ השדה | נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ

כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי

טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה

קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר

וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

 

 

התבוננות בילדי כיתה ה' בחצר מגלה תמונה מרתקת של שחרור העולם הישן "הצעיר" והתקדמות אל העולם החדש, העולם של "הגדולים": בתחילת כיתה ה' ילדים עדיין משחקים משחקי ילדות - מדלגים, מצחקקקים, משחקים משחקי דמיון בחול, וככל שמתקדמת השנה, מוצאים אותם יותר עם משחקי כדור, משתלבים עם תלמידי כיתות בוגרות יותר, מדברים בקבוצות קטנות במרחבים פרטיים, ואפילו מתלוננים ש"משעמם" להם.

המעבר הזה הוא מריר-מתוק, אבל הוא קריטי להתפתחות התלמידים. 

כיצד זרע גדל כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלו? על מה עליו להסתמך כדי להתפתח ולצמוח? מה קורה כשהצרכים שלו לא מתמלאים? מהי "מטרתו", וכיצד היא תורמת לבריאותם ולרווחתם של אחרים בעולם הזה? 

תכנית הלימודים בבוטניקה בחינוך ולדורף שואלת ועונה על רבות מהשאלות הגדולות הללו בצורה עדינה אך משמעותית, תוך התפתחות מקבילה להתפתחות הילד - הן בתכנים והן באופן הלימוד שלהם. וכמו לכל תוכנית הלימודים בחינוך ולדורף, כך גם לתקופות הבוטניקה בכיתות ה'-ו' תפקיד חשוב במתן מענה לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים. 

באופן מסורתי יש שתי תקופות בוטניקה בביה"ס היסודי. בעוד שבמדינות רבות שתיהן נלמדות בכיתה ה', הרי שבישראל אחת נלמדת בכיתה ה' (בחורף), והשנייה בכיתה ו' (באביב):

תלמידי כיתה ה' נמצאים בחלק מאוד מעניין וחשוב בהתפתחות שלהם: מחד, הם עדיין אוחזים בתחושת פליאה ודמיון ילדותי, ומאידך הם כבר אינם מרגישים שהם שייכים, כמו פעם, למרחב של ילדים צעירים יותר ומגלים עניין הולך וגדל בעולם סביבם. במובן רוחי, הילדים יורדים מהשמיים; הירח, השמש, הכוכבים והעננים, ומתגשמים על פני כדור הארץ. הם מוצאים מקומם על האדמה, ועליה ימשיכו לעבוד לאורך כל שנות התבגרותם לשם מציאת בסיס מוצק ובטוח. ובמובן גשמי, תלמידי כיתה ה' גדלים, כאילו היו זרע שפרץ דרך האדמה ומתחיל לנבוט. בשנותיהם הצעירות, תלמידים זוכים לטיפול חם ובטוח של סביבתם; הם מוחזקים, הפוטנציאל שלהם עדיין מוכל. אבל בשנת מעבר זו, הם מתחילים לנבוט, לגדול ולעמוד על שלהם.

תקופת בוטניקה בכיתה ה' מתחילה בצורה רכה ואיטית. כמו תלמידי כיתה ה', כך עוסקת התקופה בצמחים הפחות "עצמאיים" (הטחבים, החזזיות והשרכים), שזקוקים לקצת יותר תמיכה וטיפול מאחרים.

זוהי תקופה קסומה, אפופה במסתורין ובפליאה. דמיינו יער באגדה; אפשר למצוא חזזיות בהירות הנצמדות לצידו של עץ מוצל, טחבים רכים שבהם נחה הנסיכה, ואצות שצובעות את הנהר הזורם בירוק ובכחול בוהק. המורים משתמשים בשירה, בסיפורים, ומבקשים מהתלמידים להשתמש בחושיהם בזמן שהם לומדים על הצמחים והפטריות המיוחדים הללו.

מכיוון שתלמידי כיתה ה' עדיין במקום ילדותי ודמיוני יותר, התקופה בכיתה ה' פוגשת אותם בצורה מושלמת במקום שבו הם נמצאים בהתפתחותם. חזזיות וטחבים מסתמכים על אחרים, כגון גזע עץ חסון, כדי לשגשג ולצמוח; בדיוק כפי שלתלמידי כיתה ה' עדיין נוח יותר בחיבוק בטוח של דמיונם ובהדרכת אחרים.

תקופת הבוטניקה בכיתה ו' שונה באופן משמעותי הן בתכולתה והן באופן הצגת תכנית הלימודים. עצים ופרחים הם הנושאים העיקריים שנלמדים, אך הקסם והפליאה מפנים מקומם לפירוט מדעי יותר.

עצים מסווגים כעת לחד ודו פסיגיים על-ידי התבוננות במבנים ובמאפיינים השונים שלהם,

פרחים נחגגים בשל יופיים, וגם מנותחים בקפידה כדי לזהות את חלקיהם הרבים, כגון עלי הכותרת, עלי הגביע, איברי הרבייה ועוד.

תהליכי הנשימה וההטמעה (פוטוסינתזה) בצמחים נלמדים ברמה מדעית,

וקשרים לתחומים אחרים כמו מתמטיקה ואומנות נחשפים.

הצמחים הנלמדים בתקופה זו הרבה יותר "עצמאיים" באופן תפקודם, ויש להם תכונות אינדיבידואליות רבות שהופכות אותם לייחודיים ומיוחדים בעולם הצמחים העצום.

כך במעבר של התלמידים לכיתה ו': הם מוכנים יותר לממש את עצמאותם, מתחילים לגלות את עצמם כאינדיבידואלים ופוסעים עוד ועוד פנימה לעולם ריאליסטי יותר.

מפשוט למורכב, מרך למעוצב, מדמיוני למציאותי, מתלות לעצמאות.

התבגרות.

פרח ופרפר

התבונן בפרח! 

זהו פרפר הנצמד אל האדמה

התבונן בפרפר!

זהו פרח שהשתחרר אל העולם

מקורות:

• Waldorf Fifth Grade Botany: Growing with the Child, Caitlin Amajor 
• מדעי החיים בביה"ס היסודי,  חינוך ולדורף בישראל
• תקופת בוטניקה כיתה ו - ירון זנבל
• ציורים: חלק מהציורים מתוך מחברת התקופה של ניצן פריימן