מנטרה לעוברים דרך שער המוות וחוצים את הסף

במפגש הקולגיום האחרון שלנו בבית חינוך אלומות, שוחחנו עם ד"ר גלעד גולדשמידט על הקשר עם המתים המהווה מישור פעולה משמעותי ביותר אותו עלינו לטפח בזמננו בכלל ונוכח המצב בפרט.

גלעד שיתף אותנו במנטרה ששטיינר אמר בתחילת כל הרצאה שניתנה על ידו במסגרת החברה האנתרופוסופית בארצות המעורבות במלחמת העולם ה-I:

אנו מכוונים מחשבותינו, ידידי היקרים, 

ופונים לרוחות המגינות של אלו, שבעקבות אירועי הסבל של מאורעות ההווה,  עברו דרך שער המוות:

רוּחוֹת שׁוֹמְרוֹת פְּעִילוֹת,

לוּ תִּשְׁאָנָהּ כַּנְפֵיכֶן

אֶת תְּחִנַּת הָאַהֲבָה שֶׁל נַפְשׁוֹתֵינוּ

אֶל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁחָצוּ אֶת הַסַּף וְהַנְּתוּנוֹת לְהַשְׁגָּחַתְכֶן,

כְּדֵי שֶׁבַּקָּשָׁתֵנוּ, מְאֻחֶדֶת עִם עָצְמַתְכֶן,

תִּקְרֹן בְּעֶזְרָה

לַנְּפָשׁוֹת 

אוֹתָן הִיא מְחַפֶּשֶׂת בְּאַהֲבָה.

(ומנטרה שנאמרה ללוחמים במלה"ע ה-I, מכל המחנות והצבאות):

אָנוּ מְכַוְּנִים אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ,  אֶל הָרוּחוֹת הַמְּגִנּוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחַיִּים עִמָּנוּ,

הָעוֹמְדִים בַּשָּׂדוֹת הָרְחָבִים שֶׁל מְאֹרְעוֹת הַהוֹוֶה:

רוּחוֹת מִגִּנּוֹת פְּעִילוֹת, 

לוּ תִּשֶּׂאנָה כַּנְפֵיכֶן

אֶת תְּחִנַּת הָאַהֲבָה שֶׁל נַפְשׁוֹתֵינוּ

אֶל הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ הַנְּתוּנוֹת לְהַשְׁגָּחַתְכֶן,

כְּדֵי שֶׁבַּקָּשָׁתֵנוּ, מְאֻחֶדֶת עִם עָצְמַתְכֶן,

תִּקְרֹן בְּעֶזְרָה 

לַנְּפָשׁוֹת

אוֹתָן הִיא מְחַפֶּשֶׂת בְּאַהֲבָה.

להעמקה ולהרחבה:

בסדרת ההרצאות של שטיינר שתורגמה לעברית "עיצוב הגורל וחיים לאחר המוות" בהוצאת תלתן יש הרצאות מאוד חשובות בנושא, חלקן כוללות הנחיות מעשיות.