כשלפנינו בעיה, כשאנו מבינים שמשהו צריך להיעשות על מנת לפתור אותה, ושעלינו לבחור בין חלופות שונות, אנחנו נמצאים בפני הצורך לקבל החלטה.
אנו נדרשים לקבל החלטות פעמים רבות במהלך חיינו. לצד החלטות "קטנות" ויום יומיות כמו בחירה של מה ללבוש, או מה לאכול, חלק מההחלטות שאנו נדרשים לקבל הן החלטות גורליות, כאלה שישנו את מהלך חיינו.
קבלת החלטות גורל אינה פשוטה והיא לעיתים עשויה להטריד אותנו ולהדיר שינה מעיננו. באמצעות שילוב כוח החשיבה, עומק הרגש ומתנות הרוח בתהליך קבלת ההחלטות, ניתן להגיע להכרעות מיטביות.
אני מקבל את ההחלטה! האומנם?!
האם האדם הוא ריבון למעשיו? האם האדם יכול לשנות את העתיד, לתכנן באופן מושכל את חייו ולהוציא לפועל את תכניותיו?
בחירה חופשית היא ההשקפה שהאדם עצמו קובע לו מרצונו החופשי ולפי בחירתו, בלי התערבות כוח עליון, את דרכיו ומעשיו בחיים. הבחירה החופשית מבוססת על ההנחה שהאדם הוא יצור אחראי, היכול לציית או להמרות את פי האל. מעשי האדם הנובעים מרצונו - הם שלו. לפי תפיסה זו לאדם יש יכולת להחליט וחופש לבחור את מעשיו והלכי-רוחו, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו. הוגי דעות מודרניים טוענים כי מכל היצורים שבעולם רק לאדם יש חופש בחירה מוחלט, וזהו הביטוי לכך שהאדם נברא "בצלם אלוהים" (בראשית א 26).
בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הדטרמיניסטית שגורל האדם קבוע מראש, הרואה את האדם כמי שנשלט על ידי כוח עליון חיצוני, אשר קובע את התנהגותו וגוזר את גורלו של האדם. רעיון גזירת הגורל, או האמונה במקריות רווחו במקביל באמונה היהודית.
לכאורה יש סתירה בין ההשקפות, אך לפי האנתרופוסופיה, אין סתירה בין קארמה (חוקי גורל ופעולה ותגובה) לבין בחירה חופשית; האדם מונע על ידי השפעות קארמתיות, אך הוא בעל בחירה חופשית להתייחס אליהן ולהתפתח דרכן, ובכך ליצור את גורלו העתידי. קארמה אינה מחסום בלתי נמנע, אלא קרקע לפעולה, והבחירה היא הכוח המאפשר לאדם לעצב את תגובותיו ואת מסלול התפתחותו הרוחנית.
האשליה של בחירה עצמונית
כשמדובר בקבלת החלטות בחיינו, נדמה לנו שאנחנו בשליטה ושאנחנו לבדנו מקבלים את ההחלטה.
מתברר כי גם כאשר אנו מחזיקים בגישה שלפיה לאדם יש בחירה חופשית והחלטותיו הן שקובעות את מהלך חייו, עדיין יש גורמים נוספים או בלתי צפויים שעשויים להשפיע, בינהם:
- רגש מתעתע
בין אם נרצה בכך בין אם לאו, החלטותינו מבוססות על רגש. המנגנון הרגשי שהתפתח במהלך מיליוני שנות אבולוציה שירת אותה נאמנה ואיפשר לנו לקבל החלטות מהירות. מנגנון זה אמנם יעיל לחיים בטבע הפראי, אבל לא "תוכנת" להתמודד עם סוגי ההחלטות שעמן אנו נאלצים להתמודד כיום והתוצאות בהרבה מקרים בעייתיות.
לדוגמה, בדילמה של האם אדם מושחת יכול להיות מנהיג טוב, במקום לענות לעצמנו על שאלת המנהיגות, אנו מערבים רגש ושואלים עצמנו כמה אנו מחבבים או סולדים את האדם. - לחץ חברתי
כיצור חברתי, אנחנו לא לבד בקבלת ההחלטות, ולאנשים אחרים יש השפעה גדולה על הבחירות שלנו
https://www.youtube.com/watch?v=IXNyOdMCBww&t
- שיווק
טברסקי וכהנמן הראו כי קבלת החלטות מושפעת גם מהדרך שבה מוצג המידע.
אפקט המסגור (Framing effect) מתאר את הנטייה להגיע לבחירות שונות כתוצאה מהאופן שבו מנוסחת השאלה. כשנציג את אותה בעיה בניסוח שונה, אנו נקבל תשובות שונות בתכלית. - אי רציונאליות
אנו חיים באשליה שאנחנו מקבלים החלטות נבונות ורציונליות. אך האופן שבו אנו מעבדים מידע הוא לא רציונלי ויש מספר גורמים שמשפיעים על ההחלטות שלנו. הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי, מחבר הספר "לא רציונאלי ולא במקרה", משתמש באשליות אופטיות קלאסיות ובממצאי המחקר המנוגדים לאינטואיצה שלו עצמו בכדי להראות שאנחנו לא רציונאליים כפי שאנו חושבים שאנחנו כאשר אנו מקבלים החלטות.
https://www.youtube.com/watch?v=k9xaUEPqR8s&t=140s
כיצד לקבל החלטה טובה, זאת השאלה!
כדי לקבל החלטות שקולות יש לערב הן את הראש, הן את ה"בטן" והן לפנות לעולמות הרוח ולבקש השראה:
שלב ראשון: להחליט עם הראש
בשלב זה חושבים על כל החלופות בצורה שכלתנית 'קרה'. לפי פרמטרים מוגדרים. בכלל זה גם שומעים לעצות של אחר משמעותי כמו ההורים, או חברים (למרות שכל אחד מאתנו הוא שונה. מה שטוב למישהו אחד, עשוי לא להתאים לך).התהליך השכלתני לקבלת החלטות מורכב מחמישה שלבים:
- קביעת המטרות
חשוב לקבוע באופן ברור מהי המטרה, משום שזאת נקודת המוצא בתהליך נכון של קבלת החלטות. יש להקדיש מחשבה לבירור המטרה, לדעת מה חשוב לנו באמת.
יש לשים לב, שגורמים שונים לא ישפיעו עלינו נגד רצוננו. כמו כן, רצוי להיות מודעים לכך, שקיימות מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך. - בחינת האפשרויות
מגוון האפשרויות (הדרכים להשגת המטרה) יעזור לנו לבדוק סדרי עדיפויות, לראות את הבעיה בצורה כוללת ובפרופורציות הנכונות. חשוב לבדוק כמה שיותר אפשרויות, כי מכאן תצמח ההחלטה.
אין להיחפז, אין לבחור באפשרות הראשונה כיוון שהיא נראית כמשרתת בצורה הכי טובה את המטרה, יש "לקחת את הזמן" כדי לא לגלות מאוחר מדי, שהחמצנו את האפשרות הטובה ביותר. בין האפשרויות השונות כדאי לחשוב גם על האפשרות שלא להחליט. אם זאת תהיה ההחלטה, זה יקרה כמובן רק אחרי תהליך מסודר. - איסוף העובדות
בשלב זה אנו בודקים כל אפשרות לאור העובדות הידועות לנו ואשר נאסוף. יש לדאוג לרכוש את כל הידע הדרוש לצורך קבלת החלטות מושכלות. ככל שיהיה בידינו יותר מידע על כל אפשרות, כך נבהיר אותה טוב יותר לעצמנו ונוכל לשקול אותה בצורה יותר מאוזנת. - שקילת התוצאות
גם בשלב זה נבדוק כל אפשרות, לפי התוצאות. היא תיבדק כשגם תוצאה חיובית וגם תוצאה שלילית יילקחו בחשבון. זה הזמן לשקול, כמעט פשוטו כמשמעו, מה יותר קל, מה יותר כבד, מה ישפיע יותר על ההחלטה, איזו תוצאה אינה רצויה ועוד. - בדיקה מחדש
שלב זה הוא האחרון בתהליך קבלת ההחלטות. יש לעבור שוב על כל התהליך, לשים לב אם נוספו נתונים חדשים, אם חלו שינויים בהערכה וכולי.
נוח לארגן את עבודת ה"ראש" בטבלה בה נותנים לכל אחד מהפרמטרים ניקוד. בסוף סוכמים כמה נקודות קיבלה כל אפשרות.
| חלופה 1 | חלופה 2 | חלופה 3 | |
| תחום להשוואה | |||
| תחום להשוואה | |||
| ... |
אך האם ה"ראש" מספיק לקבלת החלטה? כאשר מתקבלת תוצאה שכלתנית של ה'ראש' בלבד, היא עשויה לעיתים לאכזב ולסתור את ה'קול הפנימי', מה שמדגיש את הצורך הבלתי נמנע של אימות רגשי של ההחלטה.
שלב שני: להחליט עם הרגש
עולם הרגש עשוי לעיתים להיות רלבנטי ביותר לקבלת ההחלטה. כדי לרתום את כוחו של הרגש לתהליך, יש להפעיל דמיון ולבחון כיצד האדם "מרגיש" בעת דימוי כל אחת מהחלופות בעתיד, לדוגמה: לבני נוער המתלבטים בבחירה בין בתי ספר שונים יעזור לדמיין איך ירגישו בכל אחד מבתי הספר בעוד חודש או חצי שנה. "העלאת התמונה" בדמיון והשאלה "איך ארגיש" מערבות את עולם הרגש בהחלטה.
Follow your heart but take your brain...
על אף היותו כלי משמעותי ובעל חשיבות רבה, הסכנה בקבלת החלטה לפי הרגש לבדו תלויה באופיו הבלתי רציונלי, שעלול להוביל אותנו להחלטות שגויות או בלתי סבירות.
שלב שלישי: להחליט עם הרוח
השלב השלישי והאינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות הוא הפנייה לרוח, לאינטואיצה. אין הכוונה לתחושת בטן מיידית, אלא לאותה בִּינַת לֵּב, אותה יְדִיעָה בִּלְתִּי אֶמְצָעִית (ולפעמים פתאומית) שחודרת לְנִשְׁמַת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הֶאָרָה פְּנִימִית. על מנת לאפשר לחוכמה פנימית זו להתגבש, מומלץ בתהליך המעשי לא לקבל את ההחלטה מיד אלא "לישון על זה" - כלומר לתת למחשבות ולרגשות לעבוד ברקע, ולקום בבוקר עם ראיה ברורה של הדברים. האינטואציות שבאות לנו בלילה מאוד חשובות בקבלת החלטות. עם זאת, חיוני לזכור כי האינטואיציה עלולה "להיות מתעתעת", ולכן יש לבדוק אותה באופן לוגי ושיטתי לאחר שההחלטה התקבלה אינטואיטיבית. דוגמה לבעייתיות זו היא כאשר אנו מקבלים החלטה מראש (אולי אינטואיטיבית) ואז מכוונים את כל תהליך איסוף העובדות והחלופות המסודר כדי לתמוך בהחלטה שכבר קיבלנו מראש. לכן, השלב האינטואיטיבי צריך להיות שלב שבו האיזון בין ה'ראש' לבין ה'בטן' מאפשר להשראה עמוקה יותר לעלות.
לאחר שהשלמנו את כל התהליך, וערבנו את החשיבה, הרגש והרוח - עלינו לערב גם את כוחות הרצון, להחליט ולפעול. להחלטה אין כל משמעות ללא ביצוע.
טעויות בקבלת החלטות
ואחרי שחשבנו, והרגשנו, וחלמנו את ההחלטה, עדיין - יתכן וטעינו בקבלתה. הסיבות לביצוע טעות בקבלת החלטה מגוונות ובין השאר ניתן למנות את הסיבות הבאות:
- קבלת החלטות חשובות בחיפזון (פזיזות) אינה מאפשרת בחינה יסודית של האפשרויות
- בשלב קביעת המטרות אנחנו לא מבהירים את התוצאות הרצויות והשיקולים שינחו אותנו בבחירת החלופה המיטבית.
- בשלב בחינת האפשרויות אנחנו לא מכינים מספר חלופות לבחינה.
- אנחנו עלולים להסתמך על מקורות חלקיים או לא אמינים.
- לעיתים אנו נותנים משקל יתר לדיעה של אדם אחר (לחץ חברתי).
- תופעה נפוצה היא שאנו למעשה מקבלים החלטה מראש (אולי אינטואיטיבית), ואז כל התהליך המסודר שאנחנו מבצעים מוטה ההחלטה שקיבלנו. כל הנתונים שנאסוף בשלב איסוף העובדות והחלופות שנציג יותאמו כדי לתמוך בהחלטה שכבר קיבלנו מראש.
- בשלב שקילת התוצאות אנו מכריעים רק ע"פ תוצאות בטווח הקצר ומתעלמים מההשפעה בטווח הארוך או שאנחנו מערבים פחדים וחסמים אישיים: פחד מכשלון, פחד ממה יגידו אחרים על ההחלטה, פחד משינויים וכולי. ייתכן שגם נתחשב באילוצים "לא אמיתיים" (אילוצי סרק).
- אנו נמנעים מלקחת החלטה - להימנע מהחלטה זה החלטה לא להחליט וחבל על כל ההשקעה באיסוף הנתונים והחלופות.
מקורות
קבלת החלטות ושימוש בידע | פרופ' עמירם רביב וד"ר עדנה כצנלסון
האם אדם מושחת יכול להיות מנהיג טוב? | לירז מרגלית
