ליהוק בהצגות ולדורף | ירון זנבל

Intuition & Intelligence: השילוב בין אינטואיציות ובינת המחנך ובין יכולות AI בליהוק הצגות כיתה

הצגת הכיתה בחינוך ולדורף מוגדרת כשיא הפעילות החינוכית של בית הספר והיא מהווה כור היתוך יצירתי, רגשי וחברתי. בהיותה תהליך מורכב, היא מטילה עומס על המחנכים וצוות ביה"ס. בלב הלחץ הזה ניצבת משימת הליהוק, המחייבת הכרעה פדגוגית מדויקת. מאמר זה מציע פתרון פורץ דרך: שילוב האינטואיציה האנושית והעקרונות הליהוק עם תמיכה אנליטית מונעת-AI, המספקת עוגן אובייקטיבי להחלטות קשות וכמו כן עשויה להפחית את הנטל הלוגיסטי.

הצגת כיתה כשיא חינוכי

הצגת הכיתה בחינוך ולדורף היא אירוע חינוכי, חברתי ואמנותי המביא לשיא את הפעילות החינוכית של בית הספר [1, 2]. הצגות אלו מהוות דרמה פדגוגית, שמטרתה חורגת מביצוע אמנותי גרידא; הדרמה משמשת כלי עזר למחנך בפיתוח מיומנויות ויכולות אצל התלמידים, חיזוק תחושת הישות הכיתתית והתלות ההדדית [3], ובהעצמת היצירתיות. רדולף שטיינר הציע: "לא מבחנים כי אם הצגות" [1,4] , כיוון שההצגה היא "מבחן אמיתי, מבחן של הוויה, של נוכחות" [1]. ההצגה משלבת כמעט את כל תחומי הלימוד, כולל עבודת הדיבור, המוזיקה, האוריתמיה, הנגרות והציור.

העבודה על הצגת הכיתה בחינוך ולדורף היא אינטנסיבית ביותר. האינטנסיביות כה גבוהה עד כי העבודה עשויה להתבצע מעבר לשעות בית הספר בימים מסוימים, לעיתים עד שעות הערב, ובמקרי הצורך עובדים אף בסוף השבוע. תהליך זה דוחף את התלמידים לקצה גבול יכולתם [1, 2]. 

העומס על המחנכים

במקביל, הפקת ההצגה דורשת מאמצים אדירים והתגייסות של המחנך, הבימאי.ת, המורה למוזיקה, ההורים ואנשי צוות נוספים. המחנכים נדרשים להיות יתד איתנה ויציבה ולשמש כ"רב חובל" המלווה את התלמידים בהתמודדות עם מצבי לחץ, סערות ואתגרים רגשיים. העומס מתעצם לאור השאיפה הלא צנועה לשלמות בהיבטים החיצוניים של ההפקה כגון תפאורה מושלמת, שאיפה שעלולה להזניח את הגרעין הפנימי המרפא של התהליך [1, 2, 5]. 

עקרונות הליהוק הפדגוגי

ליהוק התפקידים הוא משימה מורכבת, והשיקולים החינוכיים חשובים יותר מהשיקולים האמנותיים. המחנך, שמכיר את התלמידים לעומק, הוא זה שמוביל את ההחלטה הפדגוגית [2].

1. דומה בדומה, או דומה בשונה [1, 2]:

   • דומה בשונה (נגד כיוון הפרווה): המחנך עשוי לבחור לתת תפקיד המבוסס על קושי פנימי או צורך של הילד כדי "למתוח" את יכולותיו. לדוגמה, לתת לתלמיד ביישן תפקיד מרכזי כדי לבנות בו ביטחון עצמי. כניסה לדמות שונה מהאישיות המוכרת יכולה להיות חוויה מאד משחררת ולאזן נטיות חד-צדדיות.
   • דומה בדומה (עם כיוון הפרווה): תלמיד המגלם דמות הדומה לו יכול "ללמוד להכיר את עצמו טוב יותר" באופן אובייקטיבי.
   • ההכרעה: אין תשובה חד משמעית לשיקול זה, ויש לשקול כל מקרה לגופו.

2. שוויון והשתתפות כיתתית מלאה:

   • מעורבות מלאה: כל תלמיד צפוי לקחת חלק. בתוך הצגה אנחנו בונים יכולת קהילתית, ונוצרת נשיאה משותפת של המשימה הכיתתית.
   • לא לטפח כוכבות: הליהוק נועד לא לטפח כוכבות אלא ליצור חוויה חברתית.
   • פיצול תפקידים: תפקידים מרכזיים מגולמים לרוב, על ידי כמה שחקנים שמתחלפים במהלך ההצגה, כדי לשמור על שוויוניות יחסית ולשרת כמה טיפוסים.
   • "הרגע שלו": ליהוק טוב מבטיח שלכל תלמיד יש 'את הרגע שלו' – לפחות רגע אחד שהוא במרכז ההתרחשות הבימתית.

הנתיב הטכנולוגי: תמיכת AI בהחלטת הליהוק

אף על פי שליבת הליהוק בחינוך ולדורף נשענת על ההיכרות העמוקה והאינטואיציה האנושית של המחנך, ניתן לשלב כלים טכנולוגיים כדי לתמוך בצוות ולהפחית את העומס הרב שנובע מהמורכבות הלוגיסטית והרגשית של הפרויקט. שילוב AI וניתוח נתונים אינו מחליף את ההכרעה הפדגוגית, אלא משמש כעוגן אנליטי אובייקטיבי.

שימוש מוצע בטכנולוגיה:
לאחר קיום שיח אישי מובנה או הרצת שאלון אישי, יכול המורה לבנות בסיס נתונים שישמש את ישומי ה-AI לניתוח. בשיח/שאלון אפשר לשאול להעדפת התלמיד לסוג תפקיד (מרכזי או משני), לאופי דמות נבחרת, כמות טקסט שיש לשנן, דמות שאינו רוצה לגלם וכולי. אפשר גם להוסיף אפיונים של הילד בעיני המחנך, לדוגמה: הטמפרמנט, רגיש, בעל קול צלול ובריא, נוכחות כריזמטית.

את כל הנתונים מרוכזים בטבלת נתונים, ובעזרתה אפשר לדייק בחירות והעדפות.

דוגמאות לתובנות שה-AI יכול לסייע בהן:

1. תמיכה בהעדפת התלמיד:
   על בסיס הנתונים ניתן לזהות אם התלמיד בחר את הדמות/יות באופן מושכל - זאת על ידי מיפוי טיב הקשר (הקורלציה) בין בחירת הדמות שהתלמיד ביקש לגלם לבין שאר הנתונים. לדוגמה, תלמיד רוצה לגלם דמות מרכזית, ואכן מצהיר שהוא רוצה טקסטים ארוכים ונוכחות ממושכת על הבמה. הדבר יחזק את הבחירה של התלמיד, יעיד על כך שהוא שלם ועיקבי עם בחירתו.

2. תמיכה בהחלטה הפדגוגית:

   • על בסיס הנתונים שנאספו ניתן למפות את הפערים בין רצון התלמיד לבין הצורך הפדגוגי (במיוחד כאשר המחנך בוחר בליהוק "נגד כיוון הפרווה").
   • ניתוח זה יכול לחזק את האמונה של הצוות בבחירתו ולשמש כלי להצדקת ההחלטה החינוכית העמוקה (מתוך מטרה לריפוי או צמיחה), גם אם היא נוגדת את העדפת התלמיד.

3. הקלת עומס לוגיסטי ואדמיניסטרטיבי:

   • כלי AI יכולים לחסוך שעות עבודה רבות בכך שהם מבצעים ניתוח טקסטואלי, כגון ספירת מילים מדויקת לכל תפקיד (להבטחת שוויוניות בנטל שינון הטקסט).
     
     
     
     
     
   • טכנולוגיה יכולה להפיק רשימות מלאות של אביזרים ותפאורה נדרשת מתוך התסריט וכן למפות תפקידים לפי סצנה/תמונה, כדי למנוע סתירות בליהוק המפוצל. 
     
     
     
     
     
     
     

הקלה לוגיסטית זו מאפשרת למחנך לפנות את עצמו להתמקד בגרעין הפנימי המרפא והאמנותי של התהליך, לשיח ולתמיכה בילדים.

סיכום: Intuition & Intelligence - ליהוק נתמך AI

העבודה על הצגת הכיתה בולדורף היא כור היתוך רגשי וחברתי, שיוצר עבור התלמידים אפשרויות והזדמנויות רבות לגילוי עצמי, לביטוי ולהגשמה. מתוך ההכרה בעומס הרב המוטל על המחנכים ובמורכבות הליהוק הפדגוגי, שילוב תומך של טכנולוגיה בניהול הפרויקט יכול לחזק את הצוות החינוכי. על ידי הפחתת הנטל הלוגיסטי ומתן עוגן אנליטי נוסף להחלטות קשות, הופכת הטכנולוגיה לכלי עזר המאפשר למחנך להתמקד בליווי האנושי של כל תלמיד בתהליך הצמיחה המאתגר הזה.

---

רשימת מקורות

1. רוני פינקרפלד. "ההצגה חייבת להמשיך" (אדם עולם, קיץ 2012).
2. זיו רייטר. "כיצד תומך תהליך ההצגה בכיתה י' בחינוך ולדורף בהתפתחות הילד" (עבודה סמינריונית, 2019).
3. גלעד גולדשמידט ואסתר נפתלי. "מקומם ומשמעותם של לימודי הדרמה וההצגות בהכשרת המורים ברוח חינוך ולדורף" (במעגלי חינוך, 2020).
4. איתן בלום וליאת יוספסברג בן-יהושע. "תיאטרון לחינוך תיאטרון באמצעות חינוך" (מכון מופ"ת, משרד החינוך, 2022).
5. בית ספר תמר, הוד השרון. "תקופת הצגה, כל מה שרציתם לדעת".