חינוך ולדורף מייחס ערך עליון לשילוב התלמידים בעולם דרך חוויות מעשיות. זו הסיבה שטיולים חינוכיים אינם תוספת, אלא מרכיב מובנה ומכריע בתוכנית הלימודים, שנועד להחיות ולהעשיר את החינוך. הטיולים נועדו להשלים את הלמידה בכיתה ולהרחיב את חוויות התלמידים.
הטיול משמש כמרחב חווייתי השונה באופן מהותי מהכיתה. מחקרים עכשוויים אף מראים כי טיולים מספקים יתרונות אקדמיים והתנהגותיים משמעותיים. בחינוך ולדורף, הטיול מייצג פעולה חינוכית משמעותית המהווה חלק בלתי נפרד מתהליך הצמיחה והלמידה.
תכניות טיולים שנתיות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים מתמקדות בהכרת הארץ, החברה הישראלית על גווניה, ופיתוח עצמאות.
בהתאמה לגיל הילדים, הטיולים משלבים הכרות עם מפות טופוגרפיות, לינת שטח, בישול בשטח ופיתוח יכולות שדאות. מעבר למסע הפיזי, הטיולים מהווים גם מסע ברמה הנפשית, הרגשית והחברתית.
המטרה: אהבת העולם כמשימה חינוכית
הגישה החינוכית של ולדורף קשורה עמוקות לשלבי ההתפתחות של הילד. מעבר להקניית ידע, מטרה עמוקה יותר היא לעורר ולטפח רגשות של אהבה כלפי הטבע ובני אדם אחרים. הגישה האתית שואפת לעמדה של כבוד ודאגה לעתיד בר-קיימא.
האופי המעשי והמאתגר של הטיולים הוא חלק אינטגרלי מפילוסופיה זו: הטיול אינו נתפס כ"חופשה מטריאליסטית", אלא כחוויה מאתגרת וחדשה שמשרתת מטרות חינוכיות. זו הסיבה שבתי ספר ולדורף דוגלים לעיתים קרובות בלינת שטח, תוך שימוש באוהלים ובשטח פתוח. גישה זו מאפשרת לתלמיד לצאת מהמוכר אל הלא-נודע
- כבוד לערך הפנימי של הטבע: עמדה זו מתייחסת לישויות ולתופעות בטבע כבעלות ערך פנימי, כבוד ומשמעות טבועה , במקום לראותן רק כמשאבים אנושיים.
- הגוף ככלי למידה: בתי ספר ולדורף מקפידים לבלות זמן ממושך בחוץ, ומאפשרים לתלמידים לחוות נופים וכוחות טבע דרך האתגרים והשמחות שבשהייה זו. הגוף פוגש באופן ישיר את ה"גופים" של הסביבה.
- הדמיון מעורר אהבה: על פי שטיינר, ניתן לטפח גישה אוהבת לעולם באמצעות הדמיון, המחבר את התלמיד ליצירתיות החיה שבטבע עצמו. אהבה לטבע אינה נלמדת אלא מעוררת. הפילוסופיה הזו גורסת כי שמירה על הטבע היא שמירה על זהותנו, ועלינו להגן על ישויות אחרות כי אנו אוהבים אותן ואנו חלק מהן.
הטיול ככלי לחוויית הפלא והיצירתיות
כאשר התלמידים נמצאים בחוץ, הדגש עובר להתרגשות מחוויית היופי והפלא של הטבע והתנסות בכוחותיו. לשהות בטבע יש איכויות לא-מילוליות, גופניות ורוחניות, המאפשרות להיבטים אחרים של החיים לדבר בשפה משלהם.
הטיול יוצר מלאי עשיר של חוויות טבע . מלאי זה משמש כמאגר של דימויים שניתן להשתמש בהם חינוכית כדי להחיות ולהסביר תופעות בעולם ולעורר בהן הערצה .
השהייה בחוץ מזמינה דומייה והקשבה, החשובים לפיתוח עמדות מכבדות כלפי הסביבה והעצמי , ומטפחים קשב פנימה והחוצה . נדרש זמן כדי "לכוון" את הגוף לקצב הטבע ולחוויות הפיזיות והחושיות .
המסע ההדרגתי: מן הקרוב אל המאתגר
תוכנית הטיולים בבתי ספר ולדורף בנויה בהדרגה, בהתאם לרמה ההתפתחותית של הילדים. התלמידים מתחילים בחקר סביבות קרובות ומוכרות, ובהמשך יוצאים למסעות מאתגרים יותר הרחק מהבית .
| שלב הגיל | סוג הטיול ומיקוד | תכנים מרכזיים (דוגמאות) |
|---|---|---|
| גנים עד כיתה ד' | הכרת ה"קרוב" והעצמאות הראשונית . | בכיתה ג' יוצאים לטיול הגדול הראשון (כמה לילות) שמתמקד בחקלאות ועבודה מעשית בחוות עובדות (כמו קציר ירקות וטיפול בבעלי חיים) כדי לחזק אוטונומיה . כיתה ב' עשויה לערוך לינת שטח ראשונה בתוך מתחם בית הספר . |
| כיתות ה'–ו' | הליכה רגלית, גיאוגרפיה ועבודה מעשית . | כיתה ה' משתתפת באולימפיאדת ולדורף אזורית ויוצאת למחנה נודד הכולל לימוד בוטניקה וגיאוגרפיה . כיתה ו' יוצאת למסעות רגליים מאתגרים הכוללים לינת שטח, בישול ושימוש במפות, תוך יישום לימודי מינרלוגיה וגיאולוגיה (כמו טיפוס על הר) . |
| כיתות ז'–ח' | מסעות עומק, ניווט ואחריות קבוצתית. | כיתה ז' עשויה לצאת ל**"מסע עלייה לרגל "** לאתר היסטורי (כמו שבוע הליכה לירושלים), או מסע "ים אל ים" מחופי הים התיכון עד לכנרת . מסע כיתה ח' הוא שיא מסורתי וחוויית גיבוש, המשלב מדע, מתמטיקה, כבוד לטבע וערך הקהילה . הוא כולל חניכה ורגעים טקסיים למעבר לחטיבה העליונה, אתגרים פיזיים ופרויקטים קהילתיים . |
| תיכון (ט'–י"ב) | חקר גיאוגרפי, אזרחי ופרויקטים אקולוגיים-חברתיים . | הלימודים מתעוררים לחיים כאשר הנוער "חורש את שבילי הארץ" . כיתות י' חוזרות לעבודה חקלאית . כיתה י"א מבצעת פרויקט קהילתי/חברתי . כיתה י"ב מסיימת במסע בתכנון עצמי לגלות מקום ותרבות חדשים יחד . |
ערכים, גיבוש ואחריות הדדית
הטיולים הם הזדמנות לגיבוש וחיזוק הקשרים החברתיים. ישיבה משותפת סביב מדורה יוצרת אינטימיות בתוך הטבע העצום, ומטפחת אווירה של חיוניות ושייכות .
- פיתוח חוסן אישי וחברתי: התלמידים לומדים לדאוג לעצמם וזה לזה , ובכך מפתחים עצמאות ותלות הדדית . כאשר תלמיד מתמודד בהצלחה עם אתגר פיזי (כמו טיפוס הר או חציית נהר), הוא לומד ש"ניתן לפגוש את החיים בהצלחה" ושניתן לשלוט במיומנויות .
- אחריות חברתית: פרויקטי השירות הקהילתי המשולבים בחלק מהטיולים מטפחים את הקשר של התלמיד לחברה ואת חשיבות האחריות החברתית .
- מטפורה למסע החיים: המסעות הרגליים מחזקים את הקבוצה ומהווים חוויה נשמרת לשנים ארוכות . המסע בטבע מחבר את התלמידים לחלק החיוני שבהם, ל"פראיות ולשממה," הנחוץ לשלמותם וליכולתם לדאוג לאחרים .
תפקיד המחנך ועיבוד החוויה
תפקיד המחנך הוא להוביל את החוויה. המחנכים מונחים להימנע מלהאביס את התלמידים בפרטים רבים מדי, ובמקום זאת לפנות לדמיון ולהשאיר מרחב של "לא-נאמר" .
עיבוד החוויות הוא קריטי. הטיולים משלבים יחד לימודי מדע, מתמטיקה, שפה וכבוד לטבע , וכל טיול קשור ישירות לנושא הלימוד המרכזי של קבוצת הגיל. לאחר החוויה, התלמידים יכולים לעשות רישום נוף בחוץ, כתיבת שירים, סיפורים קצרים או יומן, המבוססים על חוויות הטבע , ובכך להפוך את חומר הגלם הטבעי לעיבוד אמנותי ורפלקטיבי .
איזון בין בטיחות לבין גמישות
בטיחות התלמידים והצוות היא דאגה מרכזית בכל טיול . הניהול הלוגיסטי של הטיולים דורש עמידה מלאה בנהלים ובתכנון מוקפד, המאפשרים את המסע עצמו.
כדי להבטיח את שלומם של המשתתפים, תכנון הטיול מחייב:
- תכנון זהיר, הערכות סיכונים קפדניות וקביעה של נוהלי עבודה מסודרים .
- הקפדה על יחסי מבוגר-תלמיד מוגדרים (לדוגמה, שמירה על יחס של 1:10 בטיולי לילה)
אחראי הטיול (לרוב המחנך, במיוחד במסעות הסיום כמו כיתה ח' ) נושא באחריות המרכזית לתכנון הלוגיסטי המקיף . תפקידו כולל ארגון הכללים, גיוס הצוות המלווה , וכן בדיקת פרטים רפואיים של התלמידים לפני היציאה .
עבודה עם גורמי חוץ ודרישת עמידה בנהלים
לעיתים קרובות, בתי הספר נעזרים במדריכים או בחברות חיצוניות על מנת לבצע משימות מסוימות במסגרת המסע . במקרים אלו, אחראי הטיול אחראי לוודא שכל גורם חיצוני עומד בנהלי בית הספר . דרישה זו חיונית כדי לשמור על רמת הבטיחות והגישה החינוכית של ולדורף, גם כאשר ההובלה הטכנית מועברת לידיים חיצוניות.
המפגש עם האתגר הפיזי
על אף נוקשות הנהלים, הטיולים דורשים מהתלמידים להתמודד עם מגבלותיהם בהקשר של כוח, סיבולת ואומץ . האתגר המרכזי הוא האיזון בין התכנון הנדרש לבין הגמישות שחוויית הטבע דורשת. בעוד שההחלטות על בטיחות תלויות במידה רבה בתנאי הטבע המשתנים , הליווי צריך לאפשר גילוי ופתיחות, שכן הטבע דורש זמן וסבלנות . הליכה בטבע צריכה להיות דיאלוג טקטי עם הטבע ולא ניסיון לכבוש או לנצל אותו .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה