מה באמת עושים מחנכי ולדורף במהלך הקיץ?
כששערי בתי הספר נסגרים בסוף חודש יוני, נדמה שהכול עוצר. הכיתות מתרוקנות, הצלצולים משתתקים, והילדים יוצאים לחופשה ארוכה. גם עבודתם של המורים, לכאורה, צריכה להיעצר עד לפתיחת שנת הלימודים.
בחינוך ולדורף התמונה שונה למדי.
דווקא כאשר בית הספר שקט, מתחילה עבור מחנכות ומחנכי ולדורף תקופה משמעותית של הכנה. אין זו רק היערכות טכנית - בניית מערכת שעות או סידור הכיתה - אלא עבודה המבקשת להכין את הקרקע למפגש האנושי שיתרחש בספטמבר.
הסיבה לכך נעוצה בתפיסה יסודית של החינוך האנתרופוסופי: החינוך הוא בראש ובראשונה אמנות. וכמו כל אמן, גם המחנך אינו מסתפק בכלים חיצוניים; הוא מטפח ללא הרף את הכלי החשוב ביותר העומד לרשותו - את עצמו.
המורה הוא חלק מן השיעור
רודולף שטיינר הדגיש שוב ושוב כי ילדים מושפעים לא רק מן הידע שהמורה מעביר, אלא גם מן האופן שבו הוא חי, חושב, מרגיש ופועל. אישיותו של המחנך, יחסו אל העולם ואיכותו הפנימית מלווים כל שיעור, גם כאשר אינם נאמרים במילים.
משום כך, הקיץ הוא גם זמן של התחדשות אישית.
מחנכים רבים מקדישים זמן ללימוד מעמיק, לקריאה מחודשת של מקורות, להשתלמויות מקצועיות, לעבודה אמנותית, לתרגול מדיטטיבי או להתבוננות פנימית. כל אחד בדרכו מבקש להגיע אל שנת הלימודים מעט בשל יותר, מעט קשוב יותר ומעט פנוי יותר לפגוש את הילדים.
אין זו הכנה שניתן למדוד בטבלאות או בתוכניות עבודה, אך היא עומדת בלב המעשה החינוכי.
להכיר מחדש את הכיתה
עוד לפני שהילדים חוזרים לבית הספר, המחנך כבר עסוק בהם.
הוא מתבונן בשנת הלימודים שחלפה, נזכר בכל ילד וילדה, מנסה להבין אילו תהליכים עברו, היכן צמחו, ומה עשוי להמתין להם בשנה הקרובה. ילדים משתנים במהירות, ולעיתים נדמה שבמהלך חופשת הקיץ הם שבים שונים מכפי שנפרדו.
ההכנה איננה ניסיון לקבע דימוי של הילד, אלא להפך - לטפח פתיחות שתאפשר לפגוש אותו מחדש כפי שהוא כעת.
לבנות את שנת הלימודים מחדש
בניגוד למערכת המבוססת בעיקר על ספרי לימוד אחידים, בחינוך ולדורף למחנך יש אחריות רחבה לעצב את מהלך ההוראה.
במהלך הקיץ הוא בונה את תקופות הלימוד, בוחר סיפורים, יצירות ספרות, שירים, פעילויות אמנותיות וניסויים, ומתכנן כיצד יוכל כל נושא לפגוש את השלב ההתפתחותי שבו נמצאים הילדים.
המטרה איננה רק להעביר ידע, אלא ליצור רצף של חוויות למידה המשלבות מחשבה, רגש ועשייה – מה שמכונה לעיתים "הראש, הלב והידיים".
גם המרחב החינוכי מתחדש
ההכנה אינה מסתיימת בתכנון השיעורים.
בבתי ספר ולדורף רבים מנצלים את חודשי הקיץ כדי לרענן את הכיתות: לצבוע קירות, לחדש רהיטים, להכין חומרי יצירה, לארגן את פינות העבודה ולעצב מחדש את המרחב שבו ישהו הילדים במשך חודשים ארוכים.
אין זו רק שאלה של אסתטיקה. בחינוך ולדורף מקובל לראות בסביבה החינוכית גורם פעיל המשפיע על תחושת הביטחון, הריכוז והשלווה של הילד. גם לעיצוב הכיתה יש אפוא תפקיד חינוכי.
לפתוח את השנה בקצב נכון
אחד האתגרים הגדולים הוא המעבר מן החופש אל שגרת הלימודים. משום כך, השבועות הראשונים של השנה אינם מיועדים רק להתחלת תוכנית הלימודים. הם נועדו גם לבנות מחדש את הקהילה הכיתתית, להחזיר את הקצב והריתמוס של היום, ולאפשר לילדים להרגיש שוב בבית.
כאשר הקרקע הזאת נבנית בסבלנות, גם הלמידה עצמה יכולה לצמוח מתוכה באופן טבעי.
חינוך כאמנות
לעיתים נדמה שהחינוך מתרחש רק כאשר המורה עומד מול הכיתה. אולם בחינוך ולדורף חלק מן העבודה המשמעותית ביותר נעשה דווקא כאשר איש אינו מביט. הקיץ הוא זמן של למידה, של מחשבה, של יצירה, של הכנה ושל התחדשות. זוהי עבודה שאינה נראית לעין, אך היא מלווה את הילדים לאורך כל שנת הלימודים.
אולי בכך טמונה אחת מאבני היסוד של החינוך האנתרופוסופי: לפני שמכינים מערכי שיעור, מכינים את האדם שילמד אותם. משום שכאשר החינוך נתפס כאמנות, גם המחנך עצמו הוא חלק בלתי נפרד מיצירת האמנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה