ChatGPT - בסך הכל מדובר רק בצ'טבוט, לא ככה?

אז האם ChatGPT יעצים את הכותב, ישנמך אותו או יחליף אותו?

טקסט מרתק של עידו הרטוגזון

https://hartogsohn.com/2022/12/26/chatgpt-writing-and-human-meaning/?fbclid=IwAR2Rq9GNqeL-FCgnYIi3llCN9sPShWUzHGM6ygmfokshx1RAAtE3FNR1zu4

ימי מונדיאל - על חינוך ולדורף וכדורגל

"כדורגל משוחק רק בזמנים מוגדרים על ידי תלמידים מבוגרים, במגרש המיועד, תחת השגחה."

אסופת קישורים על ההתייחסות למשחק הכדורגל בחינוך ולדורף:

• ימים של מונדיאל: מה יש לחינוך ולדורף נגד כדורגל? | ניר מצרי
  שיחה עם ניר מצרי, מחנך ולדורף המתמחה בספורט ומשחקים, על הערכים החינוכיים של משחקי כדור
• הבעיה עם כדורגל | ד"ר מוטי לוי
  חשבתם שכדורגל הוא משחק קבוצתי מרתק? לרפואה האנתרופוסופית יש זווית ראייה אחרת ובבסיסה עומדת השאלה למה האדם, שהצליח להזדקף על רגליו ולפנות את הידיים – מוותר עליהן בכדורגל כמעט לחלוטין, ומה זה אומר על המשחק
• הראש כנבוט | יפתח שילוני
  או אחת-עשרה סיבות טובות להוציא את משחק הכדורגל מבתי-הספר היסודיים
• על לאומנות, נאמנות ושייכות: ההבדל בין שחקני כדורגל לאוהדים | רומם סרנגה
  אוהדי כדורגל "מוטבלים" לקבוצתם בגיל צעיר ונשארים תקועים איתה למשך כל חייהם; לעומתם, שחקני כדורגל מקצוענים לא יהססו לעבור קבוצה כדי לזכות בקידום מקצועי וכלכלי. במשחק "ברווזים וברבורים" ניתן ללמוד על הילדים האם הם נאמנים כאוהדים או חופשיים כשחקנים.
• אצל ילדים כדורגל זה לא שיעור לחיים | פוסט של ששון גבע

מסע אל האינסוף / הממד הרביעי

1=0.
כן כן. 1=0
וגם ∞=0 

זו עוד אחת מהתכונות המוזרות של האינסוף.

לאחרונה עלה ב Netflix "מסע אל האינסוף", סרט תיעודי העוסק בסוגייה המתמטית המרתקת של האינסוף.

A Trip to Infinity | Official Trailer | Netflix

בהקשר לזה כדאי לקרוא את סדרת ההרצאות "הממד הרביעי" שנתן רודולף שטיינר בברלים בשנת 1905.

ההרצאות זמינות באתר של דניאל זהבי:

• הממד הרביעי - פרק 1
• הממד הרביעי - פרק 2
• הממד הרביעי - פרק 3
• הממד הרביעי - פרק 4
• הממד הרביעי - פרק 5
• הממד הרביעי - פרק 6
• הממד הרביעי - פרק 8
• הממד הרביעי - פרק 8

שמענו שנפטרת, האם זה נכון?

האם יש ברשימת אנשי הקשר שלכם אנשים שכבר אינם בין החיים?

מדוע אינכם מוחקים אותם?

האם זו בכלל אפשרות מבחינתכם?

פודקאסט מורבידי, מרגש ומסקרן על זכרון דיגיטאלי ומשמעותו.

https://www.osimhistoria.com/osim-tech/ep155-death?utm_campaign=fddc57ba-5141-4e9c-ad83-2bce0db12c59&utm_source=so&utm_medium=mail&cid=c4428a46-9b17-4a73-b44a-96efd564f439

לדפוק את המדינה

"המדינה דופקת אותה, תדפוק אותה בחזרה!" - קריאה שגורה ושכיחה במקומותינו.

והיא מגיעה בשלל הקשרים וביטויים: התחמקות מביצוע תקופות מילואים, אי תשלום על שירותים שונים, אי שיתוף פעולה בנושא מיחזור בקבוקים ובעיקר בהקשר של העלמת מיסים.
כמחנך אני פוגש הורים רבים השואפים שאעניק לילדיהם חינוך איכותי, ערכי ומוסרי. אבל כאשר אני משוחח עימם על נושא העלמות מסים והמדינה... פתאום נדלקת בהם תבערה שאני מתקשה להבין. (היא גוברת אף על העמדה שחלק מההורים מפגינים כאשר מישהו פוגע בילדם "כשמישהו פוגע בך תחזיר! אבא מרשה").

לצד הגורסים שהרצון להעלים מס הוא אנושי, מחקרים עולמיים מגלים כי המדינות מאבדות טרליונים של הכנסות וזאת בעיקר מאי תשלום מיסים בידי העשירים ויש הסכמה בין החוקרים שתחושת חוסר ההוגנות היא מרכיב מרכזי בהעלמת המסים בידי הציבור:

"מה שמפתיע הוא ההסברים שמשמשים להצדקת העלמות המס הללו: כעס כלפי המדינה שלא סייעה להם בעת מצוקה, תסכול מרמת השכר הנמוכה ומהקשיים "לגמור את החודש", ותחושה שהמדינה מחלקת את הכסף שהיא גובה מהציבור לקבוצות אינטרסים בעלי כוח פוליטי – ולא בדרך הוגנת. אבל ישנה עוד סיבה, חשובה לא פחות, שגורמת לאנשים להחליט לא לשלם מסים או לפחות לא את כל המסים שהם חייבים: העובדה שהאנשים העשירים ביותר נדרשים בשיעורי מיסוי נמוכים מאוד, עוד יותר מאלה של מעמד הביניים – ולעתים קרובות לא משלמים מסים כלל." תסתכלו למעלה: הרצון להעלים מס הוא פשוט אנושי/איתן אבריאל

לפי תיאוריית ההוגנות במצב בו האדם מרגיש חוסר הוגנות בשל מצבו, נוצר פער בין מה שהוא עושה (מידת ההשקעה, התשומות) לבין התוצאות (התגמול, התפוקות), אותו הוא יבקש לצמצם.

אבל נשאלת השאלה - האם תיאוריית ההוגנות (או אחרות) מספקות את התשובה לאותו רצון לצמצם את הפער באופן לא מוסרי? (AKA "לדפוק את המדינה"). 
כיצד הלך נפש זה הופך למכת מדינה? (הדבר לבטח קשור למדד אי ההוגנות של המדינה. אבל האם זאת בלבד?)

וחשוב מכל - כיצד משנים את המצב?

נר אחד נר למאה

בתגובה לסדרת הפוסטים של אלון ירושלמי ובעקבות החלטתו לפרוש מניהול בי"ס:

כל עוד נזכור ש "קצת מהאור דוחה הרבה מהחושך"

נוכל להימנע מאותה היוהרה שמתלווה לתפקיד ה"מנהל", כאילו שבעוצמתו הכבירה יוכל להביא אור גדול...

אור גדול, הגם שנדרש, אין להשיגו בקיצורי דרך.  צריך רבים שידליקו כל אחד 'קצת מהאור'. או אז "נר אחד נר למאה".

אלון ידידי היקר, אני שמח שאתה חוזר למלאכת החינוך.

בעת הזו מוטב אולי שעוד, במקום להיחנק מהצפרדעים שהם נאלצים לבלוע, ילכו בדרכך, יניחו למשרותיהם, ויכנסו לכיתות לעשיית מלאכת החינוך.

פוסט #1

פוסט #2

פוסט #3 למה ילדים הולכים לבי"ס

The sibling bond

"Our parents leave us too early; our spouse and our children come along too late. Our siblings are the only ones who are with us for the entire ride."

https://www.facebook.com/29092950651/posts/pfbid02CtCNFAAquQWJpVFpdnnjP6nKBR7juY39PSEaJpMcemunrsgaxDES6yiDP5arwkLYl/

הכפר של האנשים שלי

העבר אינו רודף אותנו.
הוא אפילו לא יזהה אותנו.
אלה אנחנו, שרודפים את העבר.
אנחנו רודפים אותו, בכדי שנוכל להתבונן שוב,
לראות את האנשים שחסרים לנו,
ואת הדברים שהחמצנו בהם.
(מתוך הסרט "מסע בזכרון" Reminiscence)

אני כל הזמן מתגעגע.

אני לא יודע אם הדבר שכיח - שאנשים מתגעגעים לאחרים, אבל התדירות בה אני נתקף בגעגועים היא גבוהה.

המניע ל"התקף" נוסטלגי הוא לרוב חושי, כמו שיר אהוב, או ריח מוכר, 

ואז מציף הגעגוע.

מכה לסרעפת ואיבוד נשימה.

כמה נפלא לו הייתי יכול לאסוף את כל האנשים שאני מכיר ומוקיר, 

חברים מהשכונה, מהיסודי, מהתיכון, מהצבא, מהאוניברסיטה, מהעבודה, מביה"ס, תלמידים שלי, מהמשפחה, ממפגשים שונים, עוד ועוד אנשים יקרים,

והיינו חיים יחדיו בכפר.

כל אחד היה רשאי לנהל את חייו ואת כל המפגשים שלו עם אנשים אחרים.

אבל בערב, כולם היו חוזרים לכפר של האנשים שלי.

או אז היינו יושבים ביחד, משתפים, מפטפטים, אוכלים ושותים.

כך לא ארגיש שאני מחמיץ אותם.
כך הם לא היו נעלמים לי.
כך לא אתגעגע אליהם. 

מזל טוב לסיום י"ב שנות לימוד - מחזור ה' של בית חינוך אלומות

"נועדתם לשלמות, אבל עדיין אינכם כאלה. אתם יצירת מופת בהתהוות" (דזמונד טוטו) 

תלמידי היקרים,

בימים אלו של טקסים ונשפים ומסיבות של רבים מכם, תלמידי מחזור ה' (תש"ע) של בית חינוך אלומות, אנצל את ההזדמנות ואברך אתכם עם סיום י"ב שנות לימוד.

מזל טוב! 

אני מאחל לכם הצלחה רבה בכל אשר תפנו.

מי יתן ותזכו לחיים מלאי משמעות ואושר. 

בין שבילינו יחדיו שנים ובין אם לרגע קט - אתם, יצירת מופת בהתהוות, נצורים בליבי לעד. 

שמרו על קשר.

באהבה, ירון

תלמידי מחזור ה' חוצים את שער הפרחים, ספטמבר 2010, בן שמן

זכרונות מתועדים

https://www.antro.org.il/alumot/gallery

תלמידי הכיתה

• אבישי גלייך (ב-ג)
• אגם ברנר (ה)
• אדר סרצ'י (א-ז)
• אורן אראל גיחון (ב-ז)
• איתי הורשובסקי (א-ח)
• איתמר אורן (ה-ז)
• אלון קדר הספל (א-ח)
• אלונה פלד (ב-ה)
• גל נמרוד (ג-ה)
• דפנה אביסרה (א-ח)
• הגר תבור (א-ג)
• הראל סוקולובסקי (א)
• טל הופרט (א-ב, ז-ח)
• יהונתן גלבוע-גרינברג (א-ד)
• יהלי כהן (ה)
• יובל חביב (א-ג)
• יניב סקופינסקי (א-ז)
• יעל אברהם (א-ז)
• יעל וינברגר (ב-ה)
• יפתח זמורה (ב-ו)
• ליאור פרג (א-ז)
• ליה גל (א-ה)
• מיה כהן (ג-ד)
• מיה שהם (ג-ח)
• מיכל מיכאלוב (ג)
• מילה נחשותן (א-ח)
• מתן זקס (א-ב)
• מתן שבכר (א-ה)
• נויה מתיא (א-ח)
• ניב אוסטר (ג-ח)
• ניר גביש (א-ח)
• נעמה בוטון (ב-ח)
• עומר לוי (ב-ו)
• עילי ווהבה (א)
• רועי רוד-סליטן (א-ח)
• שי זידנר (א-ג)
• תומר פרסלר (א-ח)
• תמר אל בחר (א-ג)
• תמר בר שלום (ה-ח)
• תמר כוכבא (א-ו)

אני אוסף זיכרונות - יהודה הוגו קולר (קאופמן)

"ספר זה מציע לכל קורא משהו: הרפתקאות מתח במלחמה ובעת שלום, אהבה וארוטיקה, אירועים והיסטוריה, ספורט, הומור וגם קצת בולאות; הכל מבוסס על זיכרונות המחבר, שבאמצעות צפייה בת-סמכא פיתח הבנה חדשה. אנו לומדים לראות בבולים יותר מאשר רק פתקאות צבעוניות קטנות." גבעתיים 1966

כך כתב סבי, יהודה הוגו קולר (קאופמן), על ספרו "אני אוסף זיכרונות".
סבי נפטר בשנת 1976 כשהייתי בן 8. יש לי רסיסי זיכרונות בודדים מסבא - ביקור בבת-ים עם השוקולד המשובח שהיה מביא לנו מהחנות בגבעתיים (סבא היה הולך ברגל מגבעתיים עד אלינו!)... כיצד זרק אותי למים בבריכה בגבעתים במסגרת "שיעורי השחייה"... ציורי הקיר שצייר (זכורה לי מאוד תמונת עלם שוכב בשדה ומביט לשמיים), גינת הקקטוסים המפוארת שטיפח, הרצפה המשובצת כמו לוח שח מט, הריח הנעים שפשט במטבח כאשר סבא "הציל" את החלה והכין ממנה מאפה*

ברבות הימים דודתי חוה קולר דאגה לפרסם את הספר במקביל לעבודתה הבלתי נלאית למחקר גניאולוגי של המשפחה אותו דאגה לתעד ב Geni.

את הגרסה הדיגיטלית של "אני אוסף זיכרונות" אני מקדיש לזכרה.
https://sites.google.com/view/i-collect-memories/

* מתכון לניצול חלה שנותרה משבת:

• כחצי חלה או לחם יבש - חתוך לקוביות
• תפוח עץ מגורד
• סוכר
• שתי ביצים טרופות
• וניל(?!)
• קינמון (?!)
• חמאה

אופן ההכנה

מערבבים את כל הרכיבים בקערה. יוצקים לתבנית מלבנית מרוחה בחמאה. פורסים מספר קוביות חמאה מעל.
אופים בנור שחומם ל-180 מעלות כחצי שעה (עד שנוצר קרום)

מגישים עם תרכיז מיץ פטל.

הבשורה

עשינו את כל הבדיקות,

ביצענו את כל שנדרש.

עכשיו נותר רק לחכות.

אמתין לבשורה, 

זו תגיע לבטח בהודעה,

ולבחירת המילים משקל כה רב -

הרי לא תידרש יותר משורה,

כדי להבין את אותה ההכרעה:

"יש לי חדשות טובות!"

"זה נגמר!"

"היה יכול להיות רע יותר..."

"תתקשר"

"אתה ער?"

"צר לי לבשר"

"צר לי"

"צר"

גַּעֲגוּעַ

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרַכּוֹת שֶׁפָּגְעוּ בִּצְדוּדִיתְךָ 

הֵטִילוּ צֵל עַל הָאֲדָמָה.

צְעָדַיִךְ הַמְּדוּדִים הוֹתִירוּ עֲקֵבוֹת 

בַּמִּשְׁעוֹלִים בָּהֶם פָּסַעְתָּ,

נְשִׁימוֹתַיִךְ הָרָפוֹת הָיוּ כְּרַחַשׁ סְתָרִים עַל לִבִּי,

וּנְגִיעָתְךָ עוֹרְרָה אַדְווֹת שֶׁפָּשְׁטוּ בְּכָל עוֹרִי, 

אַךְ הָיָה זֶה נִיחוֹחַ גּוּפְךָ שֶׁהִטְבִּיעַ אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת בְּנַפְשִׁי.

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ בְּכָל חוּשָׁי.

נוֹתַרְתִּי עִם צֵל

עֲקֵבוֹת

רַחַשׁ

אַדְווֹת

וְזִכְרוֹן

וְאַתְּ אֵינְךָ.

The soft rays of the sun that hit your siloute

Cast a shadow on the ground.

Your Measured steps have left traces

In the paths in which you paced,

Your slack breaths were like a secret

 

whisper

 in my heart,

And your touching has evoked ripples that have spread through all over my skin,

But it was your scent that imprinted memories in my soul.

I loved you with all my senses.

I was left with a shadow

Traces

rustle

Ripples

And memory

And you are gone.

אוּלַי הַיּוֹם (שִׁיר תִּקְוָה)

אוּלַי הַיּוֹם (שִׁיר תִּקְוָה)

תַּעְתּוּעֵי הַלַּיְלָה מֻתְמָרִים בְּתוֹדַעַת הַשַּׁחַר,

וְשַׂרְעַפִּי שֵׁנָה עֲמוּמִים וַחֲמִימִים

מְפַנִּים מְקוֹמָם אַט אַט

לִרְסִיסֵי הַכָּרָה צְלוּלִים וְצוֹנְנִים.

אוּלַי אֲנִי בִּכְלָל בָּרִיא?

אוּלַי כָּל זֶה כְּלָל לֹא הָיָה?

אוּלַי אֲנִי כְּבָר אַחֲרֵי?

אוּלַי הַיּוֹם הוּא יִמָּצֵא?

אוּלַי הַיּוֹם?

תקופות בוטניקה בכיתות ה'-ו' - לצמוח עם הילדים

מפשוט למורכב, מרך למעוצב, מדמיוני למציאותי, מתלות לעצמאות.

התבגרות.

עץ השדה | נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ

כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי

טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה

קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר

וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

 

 

התבוננות בילדי כיתה ה' בחצר מגלה תמונה מרתקת של שחרור העולם הישן "הצעיר" והתקדמות אל העולם החדש, העולם של "הגדולים": בתחילת כיתה ה' ילדים עדיין משחקים משחקי ילדות - מדלגים, מצחקקקים, משחקים משחקי דמיון בחול, וככל שמתקדמת השנה, מוצאים אותם יותר עם משחקי כדור, משתלבים עם תלמידי כיתות בוגרות יותר, מדברים בקבוצות קטנות במרחבים פרטיים, ואפילו מתלוננים ש"משעמם" להם.

המעבר הזה הוא מריר-מתוק, אבל הוא קריטי להתפתחות התלמידים. 

כיצד זרע גדל כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלו? על מה עליו להסתמך כדי להתפתח ולצמוח? מה קורה כשהצרכים שלו לא מתמלאים? מהי "מטרתו", וכיצד היא תורמת לבריאותם ולרווחתם של אחרים בעולם הזה? 

תכנית הלימודים בבוטניקה בחינוך ולדורף שואלת ועונה על רבות מהשאלות הגדולות הללו בצורה עדינה אך משמעותית, תוך התפתחות מקבילה להתפתחות הילד - הן בתכנים והן באופן הלימוד שלהם. וכמו לכל תוכנית הלימודים בחינוך ולדורף, כך גם לתקופות הבוטניקה בכיתות ה'-ו' תפקיד חשוב במתן מענה לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים. 

באופן מסורתי יש שתי תקופות בוטניקה בביה"ס היסודי. בעוד שבמדינות רבות שתיהן נלמדות בכיתה ה', הרי שבישראל אחת נלמדת בכיתה ה' (בחורף), והשנייה בכיתה ו' (באביב):

תלמידי כיתה ה' נמצאים בחלק מאוד מעניין וחשוב בהתפתחות שלהם: מחד, הם עדיין אוחזים בתחושת פליאה ודמיון ילדותי, ומאידך הם כבר אינם מרגישים שהם שייכים, כמו פעם, למרחב של ילדים צעירים יותר ומגלים עניין הולך וגדל בעולם סביבם. במובן רוחי, הילדים יורדים מהשמיים; הירח, השמש, הכוכבים והעננים, ומתגשמים על פני כדור הארץ. הם מוצאים מקומם על האדמה, ועליה ימשיכו לעבוד לאורך כל שנות התבגרותם לשם מציאת בסיס מוצק ובטוח. ובמובן גשמי, תלמידי כיתה ה' גדלים, כאילו היו זרע שפרץ דרך האדמה ומתחיל לנבוט. בשנותיהם הצעירות, תלמידים זוכים לטיפול חם ובטוח של סביבתם; הם מוחזקים, הפוטנציאל שלהם עדיין מוכל. אבל בשנת מעבר זו, הם מתחילים לנבוט, לגדול ולעמוד על שלהם.

תקופת בוטניקה בכיתה ה' מתחילה בצורה רכה ואיטית. כמו תלמידי כיתה ה', כך עוסקת התקופה בצמחים הפחות "עצמאיים" (הטחבים, החזזיות והשרכים), שזקוקים לקצת יותר תמיכה וטיפול מאחרים.

זוהי תקופה קסומה, אפופה במסתורין ובפליאה. דמיינו יער באגדה; אפשר למצוא חזזיות בהירות הנצמדות לצידו של עץ מוצל, טחבים רכים שבהם נחה הנסיכה, ואצות שצובעות את הנהר הזורם בירוק ובכחול בוהק. המורים משתמשים בשירה, בסיפורים, ומבקשים מהתלמידים להשתמש בחושיהם בזמן שהם לומדים על הצמחים והפטריות המיוחדים הללו.

מכיוון שתלמידי כיתה ה' עדיין במקום ילדותי ודמיוני יותר, התקופה בכיתה ה' פוגשת אותם בצורה מושלמת במקום שבו הם נמצאים בהתפתחותם. חזזיות וטחבים מסתמכים על אחרים, כגון גזע עץ חסון, כדי לשגשג ולצמוח; בדיוק כפי שלתלמידי כיתה ה' עדיין נוח יותר בחיבוק בטוח של דמיונם ובהדרכת אחרים.

תקופת הבוטניקה בכיתה ו' שונה באופן משמעותי הן בתכולתה והן באופן הצגת תכנית הלימודים. עצים ופרחים הם הנושאים העיקריים שנלמדים, אך הקסם והפליאה מפנים מקומם לפירוט מדעי יותר.

עצים מסווגים כעת לחד ודו פסיגיים על-ידי התבוננות במבנים ובמאפיינים השונים שלהם,

פרחים נחגגים בשל יופיים, וגם מנותחים בקפידה כדי לזהות את חלקיהם הרבים, כגון עלי הכותרת, עלי הגביע, איברי הרבייה ועוד.

תהליכי הנשימה וההטמעה (פוטוסינתזה) בצמחים נלמדים ברמה מדעית,

וקשרים לתחומים אחרים כמו מתמטיקה ואומנות נחשפים.

הצמחים הנלמדים בתקופה זו הרבה יותר "עצמאיים" באופן תפקודם, ויש להם תכונות אינדיבידואליות רבות שהופכות אותם לייחודיים ומיוחדים בעולם הצמחים העצום.

כך במעבר של התלמידים לכיתה ו': הם מוכנים יותר לממש את עצמאותם, מתחילים לגלות את עצמם כאינדיבידואלים ופוסעים עוד ועוד פנימה לעולם ריאליסטי יותר.

מפשוט למורכב, מרך למעוצב, מדמיוני למציאותי, מתלות לעצמאות.

התבגרות.

פרח ופרפר

התבונן בפרח! 

זהו פרפר הנצמד אל האדמה

התבונן בפרפר!

זהו פרח שהשתחרר אל העולם

מקורות:

• Waldorf Fifth Grade Botany: Growing with the Child, Caitlin Amajor 
• מדעי החיים בביה"ס היסודי,  חינוך ולדורף בישראל
• תקופת בוטניקה כיתה ו - ירון זנבל
• ציורים: חלק מהציורים מתוך מחברת התקופה של ניצן פריימן

בטאון חיל האויר מציג: דגם של מסוק יסעור - סיקורסקי CH-53 סי סטאליון (Sea Stallion)

בטאון חיל האויר מציג: דגם של מסוק יסעור

נתונים כלליים

• צוות: 2 טייסים, מכונאי מוטס אחד או שניים
• קיבולת: עד 55 חיילים או 24 אלונקות או מטען במשקל 3,630 ק"ג
• אורך: 26.97 מטרים
• גובה: 7.6 מטרים
• רוחב: 8.64 מטרים (כולל כנפיים) 4.7 מטרים (גוף בלבד)
• משקל ריק: 10,740 ק"ג
• משקל המראה מקסימלי: 19,100 ק"ג
• מנועים: שני מנועי טורבו ציר ג'נרל אלקטריק T64-GE-413 בעלי הספק של 3,925 כוח סוס כל אחד
• קוטר הרוטור הראשי: 22.01 מטרים
• שטח דיסקת הרוטור: 380.48 מ"ר

ביצועים

• מהירות מקסימלית: 196 קשר (315 קמ"ש)
• מהירות שיוט: 173 קשר (278 קמ"ש)
• טווח: 1,000 ק"מ
• סייג רום: 16,750 רגל (5,106 מטרים)

דגם בטאון חיל האוויר של סיקורסקי CH-53 יסעור

לספר סיפורים (בע"פ) בחינוך ולדורף

חינוך ולדורף מושתת על סיפור סיפורים. מהסיפור במעגל בגן הילדים ועד שיעורי המדעים  בתיכון.
ולא סתם סיפור - הכוונה היא לסיפור בעל פה, ללא ספר. 

מדוע הסיפור בחינוך ולדורף כה מרכזי?

תכנית הלימודים בחינוך ולדורף עשירה בסיפורים, מסיפורי טבע ואגדות, דרך מיתוסים ואגדות ועד לביוגרפיות וסיפורים היסטוריים. בנוסף המורים משתפים בהזדמנויות רלוונטיות סיפורים מהניסיון האישי כמו גם סיפורים "מומצאים" באופן ספונטני. בזמן שהילדים מקשיבים, הם בונים אוצר של סיפורים שיעבירו לילדים שלהם יום אחד, כמו כן הם לומדים לספר את הסיפורים שלהם.

בעזרת סיפור טוב, נוכל להנגיש את החומר המרתיע ביותר, תוך שאנו מוסיפים אנושיות ומקלילים אותו.

למה לא להקריא מתוך ספר? או להקרין לילדים סרט? או לתת להם לקרוא בעצמם?

כל הדרכים הללו ראויות וטובות ללמידה ולחלוקת הלמידה בין המחנכים ובין הילדים. אין שום דבר רע בספרים, או בסרטים, או ביציאה לעולם לראות את הדברים באופן עצמאי. אז למה ההתמקדות בסיפור סיפורים בע"פ?
כאשר המספר מספר סיפור בע"פ (מהלב), הוא אינו נעזר באותה "רשת הגנה" אותה מספקות מילים מדוייקות הרשומות על הדף או תמונה מפורטת על המסך. והילדים - נדרשים לכן להיות בקשב ובקשר רצוף עימו. סיפורים בע"פ מאפשרים לנו להפוך את תוכן השיעור למשהו חי. מילים על הנייר מתות; הן לא יגדלו או ישתנו. הן קבועות. הסיפור נשאר כמות שהוא גם אם אני הקורא משתנה ומתפתח. בניגוד לסיפור הכתוב, סיפור המסופר בע"פ הוא יישות חיה ומשתנה - מקהל אחד לקהל אחר, ממצב רוח אחד של המספר לשני, או מתוך כוונה או דגש מסויים שהמספר בוחר בו. 

הדרישה מהמחנכים

סיפור טוב דורש הכנה מדוקדקת. הבנה עמוקה של מהות הסיפור ומטרתו כמו גם תרגול של בניית ה"תמונות" המרכזיות באופן חי וכובש. ככל שעולים בגיל הילדים אפשר להתחיל ולתבל גם בדרמטיות בעת הסיפור.

סיפורים דורשים שנהיה נוכחים לחלוטין בסיפור.  בכך, זוהי מתנה, מתנה למאזינים שלנו. אנחנו מביאים את כל עצמנו לתוך הרגע הזה, ויחד, המספר והמאזינים טווים חוויה משותפת. זוהי דרך יפה עבורנו להתחבר לילדים שלנו.

מקורות עזר:  ​Why Waldorf Storytelling? | SARA RENEE LOGAN

בטאון חיל האויר מציג: דגם של דקוטה DOUGLAS C-47 (DAKOTA)

בטאון חיל האויר מציג: דגם של דקוטה

DOUGLAS C-47 (DAKOTA)

דאגלס סי-47 "דקוטה"

טיפוס: מטוס תובלה דו-מנועי

ארץ המוצא: ארצות הברית

מנועים: פרט אנד וויטני 1200 כ"ס (בהמראה)

ממדים: מוטה 28.9 מ', אורך 19.6 מ'

ביצועים: מהירות שיוט 296 קמ"ש, סיג רום 7,350 מ', טוווח 2,400 ק"מ

דגם דקוטה להורדה

אחרי 53 שנה - חיל האוויר נפרד מה"דקוטה"

בטאון חיל האויר מציג: דגם של מיראז' Dassault Mirage III

בטאון חיל האויר מציג: דגם של מיראז'

המיראז' 3 הינו מטוס קרב חד מושבי מתוצרת מרסל דאסו, צרפת. 

ממדיו: מוטה 8.2 מ', אורך 13.4 מ', גובה 4.5 מ'. מהירותו vמירבית היא 2.15 מאך, סיג הרום 29,500 מ', טווח 1,500 ק"מ.

דגם מיראז' 3 להורדה

בטאון חיל האויר מציג: דגם של פוגה מגיסטר (צוקית) - מטוס האימון הסילוני של חיל האויר

בטאון חיל האויר מציג: דגם של פוגה מגיסטר (צוקית) - מטוס האימון הסילוני של חיל האויר

הפוגה מגיסטר נבחר כמטוס האימון של חיל האויר הישראלי ושימש לאימון "כל-סילוני" של פרחי הטיס בבית הספר לטיסה של החיל. המטוס תוכנן על ידי בית החורשת פוגה, ויוצר בישראל ע"י התעשייה האוירית בלוד.

מוטה - 11.3 מ'

אורך - 10 מ'

גובה - 2.8 מ'

מהירות שיוט - 715 ק"מ/שעה

רום - 12,000 מ' (39,500 רגל)

טווח - 920 ק"מ

שהיות בגובה 9000 מ' (35,500 רגל) - 115 דקה

דגם פוגה מגיסטר להורדה