והיא מגיעה בשלל הקשרים וביטויים: התחמקות מביצוע תקופות מילואים, אי תשלום על שירותים שונים, אי שיתוף פעולה בנושא מיחזור בקבוקים ובעיקר בהקשר של העלמת מיסים.
כמחנך אני פוגש הורים רבים השואפים שאעניק לילדיהם חינוך איכותי, ערכי ומוסרי. אבל כאשר אני משוחח עימם על נושא העלמות מסים והמדינה... פתאום נדלקת בהם תבערה שאני מתקשה להבין. (היא גוברת אף על העמדה שחלק מההורים מפגינים כאשר מישהו פוגע בילדם "כשמישהו פוגע בך תחזיר! אבא מרשה").
כמחנך אני פוגש הורים רבים השואפים שאעניק לילדיהם חינוך איכותי, ערכי ומוסרי. אבל כאשר אני משוחח עימם על נושא העלמות מסים והמדינה... פתאום נדלקת בהם תבערה שאני מתקשה להבין. (היא גוברת אף על העמדה שחלק מההורים מפגינים כאשר מישהו פוגע בילדם "כשמישהו פוגע בך תחזיר! אבא מרשה").
לצד הגורסים שהרצון להעלים מס הוא אנושי, מחקרים עולמיים מגלים כי המדינות מאבדות טרליונים של הכנסות וזאת בעיקר מאי תשלום מיסים בידי העשירים ויש הסכמה בין החוקרים שתחושת חוסר ההוגנות היא מרכיב מרכזי בהעלמת המסים בידי הציבור:
"מה שמפתיע הוא ההסברים שמשמשים להצדקת העלמות המס הללו: כעס כלפי המדינה שלא סייעה להם בעת מצוקה, תסכול מרמת השכר הנמוכה ומהקשיים "לגמור את החודש", ותחושה שהמדינה מחלקת את הכסף שהיא גובה מהציבור לקבוצות אינטרסים בעלי כוח פוליטי – ולא בדרך הוגנת. אבל ישנה עוד סיבה, חשובה לא פחות, שגורמת לאנשים להחליט לא לשלם מסים או לפחות לא את כל המסים שהם חייבים: העובדה שהאנשים העשירים ביותר נדרשים בשיעורי מיסוי נמוכים מאוד, עוד יותר מאלה של מעמד הביניים – ולעתים קרובות לא משלמים מסים כלל." תסתכלו למעלה: הרצון להעלים מס הוא פשוט אנושי/איתן אבריאל
לפי תיאוריית ההוגנות במצב בו האדם מרגיש חוסר הוגנות בשל מצבו, נוצר פער בין מה שהוא עושה (מידת ההשקעה, התשומות) לבין התוצאות (התגמול, התפוקות), אותו הוא יבקש לצמצם.
אבל נשאלת השאלה - האם תיאוריית ההוגנות (או אחרות) מספקות את התשובה לאותו רצון לצמצם את הפער באופן לא מוסרי? (AKA "לדפוק את המדינה").
כיצד הלך נפש זה הופך למכת מדינה? (הדבר לבטח קשור למדד אי ההוגנות של המדינה. אבל האם זאת בלבד?)
כיצד הלך נפש זה הופך למכת מדינה? (הדבר לבטח קשור למדד אי ההוגנות של המדינה. אבל האם זאת בלבד?)
וחשוב מכל - כיצד משנים את המצב?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה