מנטרה לעוברים דרך שער המוות וחוצים את הסף

במפגש הקולגיום האחרון שלנו בבית חינוך אלומות, שוחחנו עם ד"ר גלעד גולדשמידט על הקשר עם המתים המהווה מישור פעולה משמעותי ביותר אותו עלינו לטפח בזמננו בכלל ונוכח המצב בפרט.

גלעד שיתף אותנו במנטרה ששטיינר אמר בתחילת כל הרצאה שניתנה על ידו במסגרת החברה האנתרופוסופית בארצות המעורבות במלחמת העולם ה-I:

אנו מכוונים מחשבותינו, ידידי היקרים, 

ופונים לרוחות המגינות של אלו, שבעקבות אירועי הסבל של מאורעות ההווה,  עברו דרך שער המוות:

רוּחוֹת שׁוֹמְרוֹת פְּעִילוֹת,

לוּ תִּשְׁאָנָהּ כַּנְפֵיכֶן

אֶת תְּחִנַּת הָאַהֲבָה שֶׁל נַפְשׁוֹתֵינוּ

אֶל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁחָצוּ אֶת הַסַּף וְהַנְּתוּנוֹת לְהַשְׁגָּחַתְכֶן,

כְּדֵי שֶׁבַּקָּשָׁתֵנוּ, מְאֻחֶדֶת עִם עָצְמַתְכֶן,

תִּקְרֹן בְּעֶזְרָה

לַנְּפָשׁוֹת 

אוֹתָן הִיא מְחַפֶּשֶׂת בְּאַהֲבָה.

(ומנטרה שנאמרה ללוחמים במלה"ע ה-I, מכל המחנות והצבאות):

אָנוּ מְכַוְּנִים אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ,  אֶל הָרוּחוֹת הַמְּגִנּוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחַיִּים עִמָּנוּ,

הָעוֹמְדִים בַּשָּׂדוֹת הָרְחָבִים שֶׁל מְאֹרְעוֹת הַהוֹוֶה:

רוּחוֹת מִגִּנּוֹת פְּעִילוֹת, 

לוּ תִּשֶּׂאנָה כַּנְפֵיכֶן

אֶת תְּחִנַּת הָאַהֲבָה שֶׁל נַפְשׁוֹתֵינוּ

אֶל הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ הַנְּתוּנוֹת לְהַשְׁגָּחַתְכֶן,

כְּדֵי שֶׁבַּקָּשָׁתֵנוּ, מְאֻחֶדֶת עִם עָצְמַתְכֶן,

תִּקְרֹן בְּעֶזְרָה 

לַנְּפָשׁוֹת

אוֹתָן הִיא מְחַפֶּשֶׂת בְּאַהֲבָה.

להעמקה ולהרחבה:

בסדרת ההרצאות של שטיינר שתורגמה לעברית "עיצוב הגורל וחיים לאחר המוות" בהוצאת תלתן יש הרצאות מאוד חשובות בנושא, חלקן כוללות הנחיות מעשיות.

תקופת סליחות / התנצלות

תקופת סליחות / התנצלות | ירון זנבל
הצעה למיני-תקופה האורכת כשבוע (מומלצת להעברה בין ראש השנה לבין יום הכיפורים.
על קבלת האחר, קבלת אחריות אישית, בקשת סליחה, התנצלות לעומת בקשת סליחה, איך לסלוח, סליחה בתרבויות שונות ומנהגי יום הכיפור (התקופה מיועדת לכיתות ד'-ו'. ניתנת להתאמה לכיתות ז'-ח')

שירים דיקלומים וציטוטים

שיעור 1: פתיחה - מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך

שיעור 2: קשה לבקש סליחה

שיעור 3: לבקש סליחה או להתנצל?

שיעור 4: לסלוח

שיעור 5: התנצלויות בתרבויות שונות

שיעור 6: לקראת יום כיפור

מתוך "הדוב", עונה 3, פרק 7:

"נראה אולי שקל להתנצל.

אלה רק שתי מילים שעומדות לך בגרון,

ואתה רק צריך להוציא אותן.

אבל אם אתה לא מוציא אותן מספיק מהר,

המילים האלו שוקעות עמוק יותר ויותר בתוכך,

עד שכבר אי אפשר למצוא אותן.

והן... נתקעות לך בצלעות, בלב ובריאות.

וכל טעות שעשית אי פעם,

כל מעשה רע שעשית אי פעם,

נאחזים בהן ומחזיקים בהן בעוצמה כזו,

שהן לעולם לא ישתחררו."

הדיעה שלי

האם הכרחי הדבר,

שכל אדם בעולם הזה,

יביע כל דעה שיש לו,

על כל דבר שקורה

והכול באותו זמן?

האם הדבר הכרחי?

או לנסח בדרך אחרת:

האם מישהו...

כל אחד, כל אדם,

האם מישהו יכול,

לסתום את הפה לגבי משהו...

לגבי נושא אחד,

למשך שעה?

האם זה אפשרי?

בו ברנהאם, בפנים

על קפיצה בחבל

מדי בקר לאחר איסוף הכיתה ודברי פתיחה, אנו יוצאים לפעילות חוץ, שלה ערך בריאותי וכן מעלות ויתרונות בהיבטי החברתי.

החל מכיתה א' אנו נוהגים לתרגל את הקפיצה בחבל באופן קבוע, מדי יום. הסיבוב הקצבי של החבלים יוצר הזדמנות פז לפעילות אישית וחברתית.
קפיצה בחבל היא פעילות קצבית מטבעה - כשהתלמידים מתחילים את הקפיצה, הם חווים קצב; פעימות הלב, הנשימה והתנועה שלהם מתחילים להתאים באופן קצבי, תחילה בנפרד, ואז יחד עם חברים אחרים בקבוצה.
הדבר נכון במיוחד כאשר הקפיצה מתקדמת לקפיצה קבוצתית: שניים, שלושה או ארבע בכל פעם, ושוב כאשר הם מעלים את הקצב ועושים את דרכם במהירות דרך החבל מספר פעמים, קפיצה אחת בכל פעם, במעגל ילדים הרמוני.
וריאציות של מורכבות משמשות להעמקת ההרמוניה. 

מיתרונות הקפיצה בחבל

• משפרת את התקשורת של מערכת העצבים - בין המוח, פרקי הידיים ושרירי הרגליים התחתונות - ובכך עוזרת לשפר את התפקוד הקוגניטיבי הכללי.
• מסייעת בפיתוח ההמיספרה השמאלית והימנית של המוח, מה שמשפר עוד יותר את המודעות המרחבית, משפר את מיומנויות הקריאה, מגביר את הזיכרון וגורם לערנות נפשית.
• משפרת שיווי משקל וקואורדינציה דינמית, רפלקסים, צפיפות עצם וסיבולת שרירים.
• עוזרת לפתח קואורדינציה ותנועה מתואמת בין פלג הגוף העליון והתחתון.
• משפרת את מערכת הלב-נשימה, את בריאות הלב ואת הסיבולת, כמו גם משפרת את יעילות הנשימה.
• מגבירה את הגמישות של שרירי הרגל, מה שמוביל להפחתת הסיכון לפציעות.
• עוזרת במציאת הריתמוס האישי.

מה כל כך מורכב בקפיצה בחבל?

קפיצה בחבל מחייבת את התלמיד להפעיל את המודעות המרחבית שלו בשלושה מימדים עיקריים: למעלה-למטה, קדימה-אחורה ושמאל-ימין. זהו מרחב דינאמי מורכב של שלושה מישורים המצטלבים לחלל אחד. התלמידים חייבים לקפוץ ישר לאמצע החלל! ברגע שנכנסים, הם חייבים להמשיך לקפוץ בקצב בתוך המרחב המסתורי הזה או לקפוץ ממנו שוב! כל זמן שהם נמצאים בתוך מעטפת המרחב הזו, המודעות המרחבית שלהם מופעלת; הם צריכים להיות מודעים לכך כדי להישאר בפנים, עד לרגע שבו הם בוחרים לעזוב אותו. אם המודעות המרחבית שלהם לא מספיק חזקה, החבל 'יודיע' להם על חולשה זו. העבודה שלהם היא לעורר ולחזק את התחושה העדינה הזו בכל תרגול. לתרגול קפיצה בחבל יש יתרונות פדגוגיים מרחיקי לכת ומוחשיים עבור התלמידים.

חשיבות האוחזים בחבל (המגלגלים)

תפקיד מגלגלי החבל קריטי!
הם אלו המפתחים והשומרים על קצב יציב ואחיד ועל קשת חבל מעוצבת יפה. הם צריכים להיות מסוגלים לבצע שינויים עדינים עבור כל קופץ. זהו מאמץ סינרגטי: שני המגלגלים והקופץ צריכים להתאים את המקצבים שלהם כל הזמן. האתגרים של פעילות זו מוכפלים כאשר שני חבלים מסובבים בו-זמנית. משולב בפעילות הרמונית של מגלגלי החבל גם היבט חברתי - התלמידים מתבקשים לשרת את חבריהם על ידי סיבוב החבל בצורה כזו שכל אחד מהם יוכל לקפוץ בהצלחה.

מתי ואיך להתחיל?

קפיצה בחבל טובה החל מתחילת השביעון השני (6-8) משום שזהו בדיוק השלב בו הילדים מתחילים לחוש את העולם כנפרד מהם. הקפיצה בחבל עוזרת לילדים להיות מודעים יותר לעולם שסביבם. החבל מדמה מכשול חיצוני שהם צריכים להתמודד איתו, כח שקיים מחוץ להם שיש לו קצב משלו שצריך לקבל ולהבין.  הוא לא בשליטתם. טוב לתת תמונה לילדים שהם יכולים להזדהות איתה ומדגישה את האומץ הדרוש כדי לעבור את המכשול.  לדוגמה: נספר סיפור (תמונה) בו יש מסע כלשהו, ומפגש עם מכשול/אתגר כמו נחל. המטרה שלנו לעבור את הנחל (החבל), מבלי שנרטב (מבל שאנו ניגע בחבל או שהוא יגע בנו. טוב להתחיל עבודה בחבל בעבודה קבוצתית ובהדרגה לעבור למשימות אישיות. לילד שמתחיל להכיר את החבל יהיה קל יותר לרוץ דרכו יחד מאשר לבד. דקלום ריתמי עוזר לקופצים להשתתף בקצב של החבל הנע. 

השלבים בהקניית הקפיצה בחבל

https://www.facebook.com/watch/?v=603094776947586

1. הנחל זורם בנחת: החבל על הרצפה ומניעים את פרק היד ימינה ושמאלה די בעדינות, נוצר מעין נחש עדין על הרצפה, הילדים עובר מעל. לאט לאט אפשר להגביר את התנועה וזרם הנחל מתגבר. כך גם האתגר עבור הילדים מתגבר.
2. הנחל מתחיל לסעור: תנועת האוחזים בחבל היא מעלה-מטה, כך נוצרים גלים מעלה מטה.  לפעמים עדיף שרק מצד אחד יוצרים את התנועה מעלה מטה בחבל, ואז היא "זורמת" לצד שני. זה עדיין יכול להיות די נמוך, לפי מידות הילדים - שיהיה עביר אבל מאתגר במידה טובה.
3. גלים או סירה בים: נדנוד החבל ימינה שמאלה, הילדים צריכים לרוץ ולקפוץ מעל החבל מבלי שהחבל נוגע בהם, ואז לרוץ הלאה מעגלית ולהגיע שוב לנקודת היציאה. צריכה להיות תנועה של הילד, ריצה, אוירה פעילה, חזרה מעגלית לנקודת הפתיחה.
4. קופצים מעל דופן הסירה: מתיחה של החבל לגובה נמוך וקבוע והילדים רצים וקופצים. אפשר להגביה בהדרגה עד למידה שהילדים מאותגרים וגם מצליחים. 
5. מצד לצד: כמו התרגיל הקודם, אך הפעם תלמיד מנתר ברגלים צמודות מצד לצד של החבל. המטלטלים שומרים על קצב קבוע, כך שהמנתר יוכל לבצע ניתוריו בקצב הרצוי.
6. שער: מסובבים את החבל "רגיל" סיבוב יד מלא, והילדים רצים מתחת ועוברים לצד השני ללא קפיצה.
   שלב חשוב וכייפי המלמד את רגע הכניסה שנצטרך להמשך.
7. תזמון מושלם: הילדים עומדים באמצע החבל (החבל מונח מאחורי רגליהם). מסובבים את החבל מעל ראשם ועליהם לדלג במקום כשהחבל מגיע.
8. הקפיצה הראשונה: מסובבים את החבל בתנועה בה החבל מגיע אל הילדים מלמטה והילדים נכנס מבחוץ.
9. הפוך גוטה הפוך: הכניסה מבחוץ, אך הסיבוב כעת הפוך והחבל מגיע אל הילדים מלמעלה.
   זוהי כניסה מורכבת יותר שלעיתים אף מעוררת פחד בקרב חלק מהילדים - אחרי שבועות/חודשים שקפצו בריתמוס מסוים, פתאום החבל מגיע באופן שונה, מאיים, מלמעלה.
   בעבודה סבלנית ומפרגנת נסייע לילדים לחצות את הסף הזה.
10. מתחילים חזק ואז מגבירים: הצטרפות של כמה ילדים, משחקים שונים של ריתמוס כניסה ויציאה, ובאזור גיל 12 - קפיצה בשני חבלים יחד!
    בדומה למוסיקה, יודעים/מרגישים מתי להעלות רמה, והשמיים הם הגבול - תנועת שמונה מימין לשמאל בחבל, שלושה חבלים, דאבל דאץ, קלאס משוכלל, וכולי

מקורות

• תנועה, משחקים והתעמלות בחינוך ולדורף - עקרונות ויישום, מבט להווה ולעתיד - עבודת גמר של ליאור חרט אוליברה, סמינר זומר
  https://ronenhahn.wordpress.com/wp-content/uploads/2019/10/lior-movement.pdf
• על קפיצה בחבל בדף של "מיכאל - המרכז ללימודי אנתרופוסופיה והכשרת מורי ולדורף"
  https://www.facebook.com/watch/?v=603094776947586
• Why We Jump Rope
  https://www.haltonwaldorf.com/post/why-we-jump-rope
• Benefits of Jumping Rope & Fun Games to Play with It - Kerstin Pintus, Victoria Klocek, & Andrea Jordan

הודעה שטרם נקראה

הקבוצה, שעד לפני רגע תססה וגעשה, עם הודעות ותגובות, סקרים וסטיקרים - דממה.

ולי חסר כל כך ה"ירוןןןן" ..

מעסיק עצמי במשימות. עובר על החומרים לשנה הבאה ומכין עצמי.
אך גם המעבר מציף ומזכיר.

איך אוכל לקשור עצמי לילדים חדשים, כשאין בי היכולת או הרצון לשחרר אתכם?

לא מנחמת העובדה שזה כבר קרה בעבר. שזו דרכו של עולם. שזה פשוט יקרה מאליו, חכה ותראה.

כאן, עכשיו, כל מה שאני רוצה זה נקודה ירוקה המחווה שיש הודעה שטרם נקראה.

התגובה לא איחרה לבוא 🕪:

כליל:    "ירוןןןןןן..."

לחן:    "כתבת מאוד מרגש..."

כליל:    "רגע, הוא אמר שהוא מתגעגע ל"ירוןןןן" אז תנו לי רגע . די...
            ירוווווןןןןןן אנחנו ממש ממש אוהבות אותך וגם אתה חסר לנו

            אתה יודע שאתה יכול לכתוב לנו רנדומאלית גם אנחנו נכתוב לך.

            ניתן לשיזל משימה שהיא חייבת לשלוח יותר הודעות רנדומליות. OK?"

יש לי חור בלב בצורה שלך

פרידה ממחזור י"א - טקס שער הפרחים 30.6.2024

רק לפני 10 חודשים תלמידי כיתה ח' ליוו את תלמידי כיתה א' לשער הפרחים, והיום חל ההיפוך ותלמידי א' מלווים את בוגרי מחזור י"א בדרכם אל שער הפרחים.
מחזור י"א, כיתה מפוארת. 12 ילדים וילדות, טובי לב, ערכיים, מוכשרים, יצירתיים. חלום של כל מחנך, להם הורים נחושים, שהאמינו בדרך ובבית הספר.
כולכם יודעים כמה קשה הפרידה בין תלמידים ובין המחנכ.ת אצלנו בחינוך ולדורף, שהרי נוצרים בינינו קשרים עמוקים.
כאשר אני מתקשה למצוא את המילים, אני נעזר במשוררים ובשירים של אחרים שמיטיבים לתאר את מחשבותיי ואת רגשותיי.
אז תלמידי האהובים, בערב הביוגרפיות הקדשתי לכם שיר אהבה ("את לא כמו כולם" של משינה), והיום אני רוצה להקדיש לכם שיר נוסף. שיר געגוע. שיר שאהבנו לשיר ולרקוד ביחד. שיר שמילותיו קצת ילדותיות, אך מיטיבות לבטא את שאנו חשים כבר עכשיו ונחוש עוד הרבה בעתיד.

את השיר כתב סולן להקת הג'ירפות, גלעד כהנא. גלעד מספר שהוא קיבל את הרעיון לשיר לאחר שהבת הקטנה שלו ניגשה אליו יום אחד במהלך חופשת הקיץ הארוכה וסיפרה לו שהיא מתגעגעת לחברה שלה אותה לא ראתה זמן רב.
לאחר שהוא כתב את השיר הוא השמיע אותו לבת שלו ואמר לה שהמשפט לשיר היה רעיון שלה, הבת בכלל לא זכרה את זה, ואמרה לי 'אני, אני לא אמרתי כזה דבר"

אז השיר הזה מוקדש לך, כיתה ח' 🕪:

יש לי חור בלב
בצורה שלך
בצורה שלך
בצורה שלך

לא נותר מקום
לא נותר מרווח
בצורה שלך
בצורה שלך

בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי

כיתה ח' - עכשיו תורכם...

[לצפייה בהקראת השיר "יש לי חור בלב בצורה שלך" בטקס]

ואז עלו בנות כיתה ח' להיפרד מביה"ס וביצעו את השיר בין האצבעות של עלמה גוב.

https://youtu.be/Swkz6P4BP8c?si=lh5siBzEnWq1BEDR

איך האהבה הזאת חומקת בין האצבעות

מה יכולנו לעשות תגיד לי

שבעוד זמן קצר כל מה שנגמר 

יתחיל מחדש רק אחרת

שבעוד זמן קצר הלב שנשבר 

יפעם מחדש ובקצב

אל תאמר להתראות עדיין קשה להרפות

אם תוכל רק לפחות לומר לי

 

שבעוד זמן קצר כל מה שנגמר 

יתחיל מחדש רק אחרת

שבעוד זמן קצר הלב שנשבר 

יפעם מחדש ובקצב

 

אפשר לקוות לנסות לאחות 

את כל הפצעים ולראות שאנחנו טובים 

אל תגיד להתראות אל תגיד להתראות

 

אפשר לקוות לנסות לאחות 

את כל הפצעים ולראות שאנחנו טובים 

אל תגיד להתראות אל תגיד להתראות

 

שבעוד זמן קצר כל מה שנגמר 

יתחיל מחדש רק אחרת

שבעוד זמן קצר הלב שנשבר 

יפעם מחדש ובקצב

תלמידי מחזור י"א בית חינוך אלומות לאורך השנים, חברים לנצח: 

1. אדם כהן (א-ה)

2. אהד מזרחי (א-ז)

3. אופיר רז (ד-ז)

4. איתמר מדינה (א)

5. איתמר מצויינים (א)

6. בן פריזאת (א-ו)

7. גבע זנבל (א-ו)

8. גוני מלר (א-ו)

9. דנה קרבל (א-ח)

10. דן וינר (א-ו)

11. דניאל מעווד (א-ח)

12. הללי ואסה (ז-ח)

13. זהר נחושתן (א-ח)

14. יהל פוגל (א-ו)

15. יובל לבנוב (א-ו)

16. ינאי קובארי (ד-ה)

17. יוחאי מאיר אלקובי (א-ו)

18. כליל רז (א-ח)

19. לחן בן ארי (א-ח)

20. ליבי רוני גוט (א-ח)

21. מאיה גורן (א-ד)

22. מאיה מולצ'נוב (א-ו)

23. נדב בייצ'ר (א-ז)

24. נוגה סקופינסקי (א, ח)

25. נועם הרצברג (ד-ה)

26. נעם אביטן (א-ח)

27. עוגן בלאושטיין (א-ח)

28. עומר אברהם (א-ו)

29. עופר הרץ גינת (א-ב)

30. עידן גורן (א-ג)

31. קינן גולדשטיין (ה-ח)

32. רואי שי ריבנר (א-ב)

33. רון זיני (א-ו)

34. רומי דויטש (ה-ו)

35. שירה אברהם (ד-ח)

36. תהל בסו (א-ו)

הגיע היום האחרון לשהותם יחד - סיפור פרידה

ערב ביוגרפיות 17.6.2024

תלמידי האהובים,

הגיעה העת לספר לכם את הסיפור האחרון שאספר לכם, על ארתור ומורו מרלין, ועל הפרידה שלהם:

הגיע היום האחרון לשהותם יחד. 

ארתור הנער עמד בצד הדרך שהוליכה אל מחוץ ליער. כשהסתכל אחורה וחיפש את קרחת היער של מרלין, היא כבר לא הייתה שם. 

ארתור חש צביטה בליבו.

"אני הולך שלא על מנת לחזור, נכון?" שאל.

מרלין שעמד לצדו, הניד בראשו "אין צורך, היית אתי מספיק."

ספק אם אי-פעם ארגיש שמספיק לי, חשב ארתור. אחרי כל שנות ההכשרה שלו, נראה שנשארו לו יותר שאלות לשאול משהיו לו ביום הראשון.

הקוסם שקרא את מחשבותיו, אמר: "רציתי לתת לך מתנת פרידה, ולא הצלחתי לחשוב על משהו יותר טוב מזה". הוא הצביע על הדרך מתחת לרגליו, שהופיעה בן-רגע. "דרכים הן סימנים, ידעת את זה?".

"לא". השיב ארתור.

"אם כך זכור מה שאני אומר - קוסם הוא אדם המלמד בעצם הסתלקותו". "אני רואה שאתה לא ממש מאמין," אמר מרלין, "אבל ההסתלקות ממני היא באמת המתנה הכי גדולה שאני יכול לתת לך".

ובאותו רגע החלו רגליו הממאנות של הנער לנוע. ועם כל צעד שצעד ארתור לעבר העיקול, נראה המקום שונה משהיה. השנים שבילה עם מרלין החלו להימוג לחלום, ואילו סקרנותו כלפי העולם הלכה וגדלה. כשהגיע לעיקול הדרך, קצרה רוחו לראות מה משתרע סביבו. עכשיו התעופפו רגליו מרוב שקיקה...

הנער עבר את העיקול, בעט בערימת אבק וחייך. 

פתאום ידע.

למצגת הפרידה מבוגרי מחזור י"א (הועברה בערב הביוגרפיה 17.6.2024)

הקראת הסיפור - מחזור ה' (בתם ההצגה "פלא" 23.6.2018)