יום חמישי, יולי 31, 2025

רלוונטיות האוריתמיה בימינו

כתבו: ירון זנבל ו-Gemini, יולי 2025

שיעורי האוריתמיה מהווים אבן יסוד בתוכנית הלימודים של בתי ספר ולדורף וההשקעה ניכרת בכל שיעור: מורה אוריתמיה מקצועי.ת, מחנכ.ת הכיתה ומלווה בפסנתר פועלים יחד, חדורים ומודעים היטב לערכו הרב של כל שיעור; במידה והשיעור היה מוצלח - התחושות הן אופוריות ונדמה כי חלקנו רגע נדיר; מופעי אוריתמיה של ילדי בית ספר הם אירועים מיוחדים ומרגשים, המהווים שיא של תהליך למידה והתפתחות ארוך, ומאפשרים להציג בפני הקהל את פירות העבודה העמוקה.

עם זאת, המציאות מגלה ששיעורי אוריתמיה הופכים מורכבים יותר לביצוע עבור ילדי היום, ובמיוחד ככל שהם מתבגרים. נראה כי ילדי ימינו פחות מחוברים לאמנות ייחודית וחדשנית זו.

מדוע נוצר הנתק הזה, והאם יש לאוריתמיה מקום אמיתי ורלוונטי* בעידן המודרני?

מופע אוריתמיה | בית חינוך אלומות

מדוע ילדים היום פחות מחוברים לאוריתמיה?

ישנן מספר סיבות שיכולות להסביר את חוסר החיבור של ילדים כיום לאוריתמיה:
  • ריבוי גירויים: בעידן המודרני, ילדים חשופים לריבוי גירויים ותכנים הדורשים פחות סבלנות ומציעים סיפוק מיידי. הם מבלים פחות זמן במשחק חופשי ויותר בפעילויות מובנות. אוריתמיה, הדורשת התמסרות, סבלנות וחיבור פנימי עמוק יותר לתנועה ולצורה, עשויה שלא להתאים לקצב המהיר ולצורך בגירויים מתמידים. בשל כך היכולת של ילדים כיום לחוש דרך תנועה בלב פתוח ולרצות לנוע לצורה היא לכל הפחות מוגבלת.
  • ציפייה ל"תמורה" מיידית: בעידן שבו הכול נמדד במונחים של יעילות, תפוקה וכישורים ניתנים לכימות (למשל, ציון במבחן, הסמכה מקצועית, מיומנות טכנולוגית), פעילויות שאינן מניבות "תוצר" מיידי או ברור נתפסות לעיתים כפחות חשובות או אף "בזבוז זמן". אוריתמיה, כאמנות תנועה המעודדת התפתחות אינטגרטיבית, רגשית ורוחנית ארוכת טווח, אינה מספקת מענה מיידי לשאלות כמו "מה זה ייתן לי בעתיד?" או "איך זה יעזור לי בקריירה?".
  • העדפה למיומנויות "קשות" על פני "רכות": בחברה המודרנית יש נטייה להעדיף פיתוח של מיומנויות "קשות" (Hard Skills) הנדרשות לשוק העבודה (כמו תכנות, ניתוח נתונים, שפות זרות) על פני מיומנויות "רכות" (Soft Skills) כמו ביטוי עצמי, יצירתיות, אינטליגנציה רגשית או מודעות גופנית. אוריתמיה עוסקת בעיקר במיומנויות הרכות, אשר חיוניות להתפתחות אנושית שלמה אך נתפסות לעיתים כפחות "פרקטיות" בטווח הקצר.
  • חוסר הבנה של התרומה ההוליסטית: לעיתים קרובות, הציבור הרחב, ואולי אף חלק מאנשי הצוות, אינו מבין את התרומה ההוליסטית והעמוקה של אוריתמיה להתפתחות הילד. היבטים כמו חיבור בין גוף לנפש, התפתחות רגשית ורוחנית, או טיפוח יצירתיות פנימית, אינם זוכים להערכה מספקת בעולם שדורש פתרונות מהירים ותועלת ברורה. לכן, התגובה "בשביל מה אני צריך ללמוד את זה?" משקפת חוסר הבנה של הערך המהותי, שאינו בהכרח תועלתני במובן המיידי.
  • תפיסה של נוקשות ואזוטריות: לעיתים, אוריתמיה עשויה להיתפס כ"אמנות אזוטרית" וכ-"סגורה ונוקשה". אם שיעורי האוריתמיה אינם מועברים בצורה מרתקת או שהם נתפסים כמגבילים, האוריתמיה עלולה להרתיע ילדים ולגרום לתחושת מחנק. תפיסה זו, הרואה באוריתמיה יותר אמנות מיסטית מאשר כלי פדגוגי או טיפולי, יכולה להרחיק את הילדים.
במקביל בל נשכח את הקושי הנובע מן האתגר המשמעותי במציאת אנשי מקצוע מיומנים (אוריתמיסטים), מה שמקשה על הטמעתה העקבית והאיכותית בבתי הספר.

האם יש לאוריתמיה מקום בעידן שלנו?

למרות האתגרים הללו, לאוריתמיה יש מקום חשוב ורלוונטי בעידן שלנו, והיא מציעה יתרונות רבים התואמים את הצרכים המתפתחים של ילדים כיום:
  • כלי להתפתחות הוליסטית ושְׁלוֹמוּת: אוריתמיה נחשבת לכלי אידיאלי להתפתחות עצמית. היא מסייעת בהשגת איזון והרמוניה בין הגוף, הנפש והרוח, ותורמת לחיזוק רווחת הילד, לטיפוח תחושותיו, יכולות הדמיון שלו וחייו הפנימיים. היא גם מקדמת איזון פנימי, שקט ומסייעת לילדים "לנשום" ולהיות מחוברים יותר לעצמם.
  • שיפור קואורדינציה וכישורים מוטוריים: שיעורי האוריתמיה מטפחים יציבה, איזון, קואורדינציה, חן וזריזות. הם יכולים לסייע בפיתוח מיומנויות מוטוריות גסות ועדינות, ובמיוחד יעילים עבור ילדים עם עיכובים התפתחותיים או ליקויים מוטוריים. אוריתמיה מחברת את כוחות החיים ומאפשרת תנועה הרמונית עם שירה, מוזיקה וקצב.
  • התפתחות חברתית ורגשית: אוריתמיה מקדמת אינטגרציה חברתית ושיתוף פעולה. היא מציעה אמצעי לא-מילולי לתקשורת, מעודדת ביטוי רגשי ומטפחת קשר עמוק יותר עם אחרים. בנוסף, היא תומכת בוויסות רגשי ויכולה לסייע בהפחתת חרדה ולחץ, ובכך מחזקת את הבריאות הנפשית של הילדים.
  • חיבור בין גוף לנפש ותמיכה בלמידה: האוריתמיה מסייעת לילדים לפתח מודעות עמוקה לגופם, מטפחת ביטחון עצמי והערכה עצמית, ומשלבת באופן הוליסטי תנועה, דיבור ומוזיקה לחווית למידה מקיפה ומקושרת. היא תומכת גם בחיזוק התפתחות השפה, המוזיקליות ויכולת ההקשבה, ומחזקת את כושר הריכוז. היא יוצרת אווירה הרמונית ואסתטית המחדשת ומחייה את הילד לקראת שאר המקצועות ביום הלימודים.

תפקיד מורי האוריתמיה בעידן המודרני

בפני מורי אוריתמיה וצוותי ההוראה עומד אתגר ותפקיד חשוב במיוחד בעידן הנוכחי:
  • הנגשה והתאמה: על המורים למצוא דרכים לייצר חיבור רלוונטי בין עקרונות האוריתמיה לבין עולמם של ילדי היום. זה דורש יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, כדי להפוך את האמנות לנגישה, מרתקת ורלוונטית יותר עבור הדור הצעיר.
  • הדגשת היתרונות המעשיים: חשוב שמורי ולדורף ידגישו בפני הורים (ואולי תלמידים בכיתות הבוגרות יותר) את היתרונות המעשיים והמוחשיים של האוריתמיה, כמו שיפור קואורדינציה, ריכוז, ויסות רגשי וחיבור חברתי. בכך ניתן להציג את האוריתמיה לא רק כאמנות אזוטרית, אלא ככלי יעיל לתמיכה בהתפתחות הילד בעולם המודרני.
  • בניית גשר בין המסורת לחדשנות: על מורי האוריתמיה לשמר את עקרונות היסוד של האמנות, אך בו בזמן להיות פתוחים לשילוב אלמנטים חדשניים או להתאמת דרכי הוראה, שידברו אל עולמם של הילדים כיום ויעודדו את השתתפותם הפעילה.


למרות שאוריתמיה עשויה להיתקל באתגרי חיבור מצד ילדים מסוימים בשל סגנון החיים המודרני, יתרונותיה הרבים בתחומי ההתפתחות המוטורית, הרגשית, החברתית והרוחנית מצביעים על כך שיש לה מקום חשוב ורלוונטי בעידן שלנו, במיוחד בחינוך השואף לגישה הוליסטית להתפתחות הילד. תפקידם של מורי האוריתמיה וצוותי ההוראה הוא קריטי במציאת הדרכים להביא את האמנות הזו ללבם של ילדי היום.

מופע אוריתמיה כיתה ד', בית חינוך אלומות

מקורות
* כשמדברים על אמנות כמו אוריתמיה, הרלוונטיות קריטית כדי שילדים ירגישו שהיא מדברת אליהם ולא נתפסת כמשהו ארכאי או חסר תכלית. אם התלמידים לא יראו את הקשר בין מה שהם לומדים בשיעור לבין חייהם, צרכיהם או עולמם, הם יתקשו להתחבר.

יום שלישי, מאי 06, 2025

לְהַמְשִׁיךְ לִגְדֹּל

מנער מחשבות / שאול נפתלי
הַיּוֹם הִרְגַּשְׁתִּי
אֶת הַקָּצֶה שֶׁלִּי.
אֶת קְצֵה הַגֹּבַהּ.
קְצֵה הַכּוֹחַ.
קְצֵה הַשֵּׂכֶל.
בַּהַתְחָלָה נִבְהַלְתִּי.
וְאָז הֵבַנְתִּי.
זוֹ הַזְמָנָה.
לְהַמְשִׁיךְ לִגְדֹּל
הודעה ששלחתי להורי תלמידי כיתתי:
שלום רב,
בצער גדול על הילדים, על הפגיעה בכם ההורים, ועל מי מהקולגות שלי שיאלץ להחליף אותי, אני מודיע שאעדר מעתה ועד אשר המאבק המוצדק של המורים ישיג את מטרותיו, ועד אשר הפגיעה בנו תיפסק.
תודה למיכאל ליסק ואוהד בלוה שהעירו אותי. "אם לא תקום להיות אזרח, הם יעשו אותך נתין." (י.רוטבליט)

יום שבת, מרץ 15, 2025

התבגרות / Adolescence

"הרבה זמן לא היה מפגש טלוויזיוני כל כך נשגב של צורה ותוכן..."

אני אחרי צפיית בינג' במיני סדרה בריטית מטלטלת בנטפליקס בשם "התבגרות" Adolescence.
הסדרה שעוסקת במקרה בו נער בן 13 מואשם ברצח של בת כיתתו בנויה ב-4 פרקים שצולמו בואן שוט:
בפרק 1 מתוארת קליטתו של הנער החשוד במעצר, על כל הבירוקרטיה הכרוכה.
פרק 2 מתאר את החקירה המשטרתית ומספק הצצה ביקורתית על מערכת החינוך הציבורית, וכן על תופעת הבריונות ברשת (אותה אנו ככל הנראה ממש לא מבינים כמו גם לא את השפה בה "מדברים" המתבגרים).
פרק 3 הממגנט עוסק בהערכה פסיכולוגית שנעשית לנער החשוד.
ופרק 4 מתאר את ההשפעה ההרסנית והכואבת על בני המשפחה.
"האם אני טוב יותר?" תוהה האב בהשוואה בין ההורות שלו לבין זו של אביו.

מלווה את הסדרה פס קול מדוייק (כולל ביצוע יפייפה של מקהלת ילדים לשיר Fragile של סטינג).
וחותם את הסדרה רגע עצוב עצוב.

התבגרות. רשתות חברתיות. חינוך. הורות.
סדרה ששווה לראות.

יום שישי, מרץ 07, 2025

סק;ופ מו"פ: גיליונות מידעון "סקופ" של אגף מו"פ במשרד החינוך

סק;ופ, מגזין קצר, חדשני ומעורר השראה שמוציא מערך המו''פ, אגף מחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות.

גיליונות מידעון "סקופ" של אגף מו"פ במשרד החינוך:

  • ארגוני חינוך עתידיים - מוסדות המשלבים גמישות פדגוגית, קהילתיות וטכנולוגיה חדשנית לטיפוח בוגרים עצמאיים | Future Educational Organizations
  • תיקון - מִלּוּי הַפְּגָם אוֹ הַלִּקּוּי בְּדָבָר, הַחְזָרַת דָּבָר לְמַצָּבוֹ הַשָּׁלֵם אוֹ הַנָּכוֹן; שִׁנּוּי לְטוֹב, שִׁפּוּר, הַשְׁבָּחָה; שינוי מכוּון בדת או בחברה | Repair
  • בדידות - הרגשה סובייקטיבית של חוסר השתייכות | Loneliness
  • מגוון נוירולוגיוריאציות עצביות וקוגניטיביות המשפיעות על תפקודים מנטליים | Neurodiversity
  • שטויות - רעיון חסַר טַעם, טיפשוּת: שְׁטוּתִי | stupidity; nonsense; rubbish; rot
  • ביומימיקרי - חיקוי ולמידה מהטבע לפתרון בעיות | Biomimicry
  • בינה מלאכותית - ענף מחקר בין תחומי החותר להקנות למחשב יכולות חשיבה וביטוי הקרובות לאלו האנושיות | Artificial Intelligence (AI)
  • אֵנֶרְגִּיָּה: מֶרץ, פעילות, (בפיזיקה) כושר להפיק עבודה | Energy
  • אוּבּוּנטוּ: פילוסופיה אפריקאית הדוגלת בעיקרון ההדדיות והתלות ההדדית בין כל היצורים החיים, כולל בני האדם, בעלי החיים והסביבה. אובונטו מדגישה את החשיבות של חמלה, אחריות והתנהגות מוסרית כלפי הסביבה והחברה | Ubunto
  • מְצֻיָּנוּת: חתירה מתמדת להשגת הישגים ולמיצוי היכולת | Excellence
  • דפוס חשיבה מתפתח: האמונה שהיכולות והכישורים שלנו הם ברי שינוי, ושניתן לחזק ולשפר אותם בעזרת אימון והתמדה לאורך זמן | Growth Mindset
  • נְשִׁירָהנפילה של דבר מן המקום שהיה מחובר אליו | Fall, Dropout
  • תיעוד: איסוף תעודות ומסמכים בנושא מסוים או בנוגע למאורע כלשהו, קיטלוגם וסיכומם, ראיונות עם אנשים הקשורים לנושא או למאורע, הכנת החומר להצגה וכדומה | Documentation
  • סבלנות: אורך רוח; יכולת להמתין למשהו בלי להתייאש או להתפרץ, או היכולת להתמיד בדבר לאורך זמן | Patience
  • מעבר: פעולה שבה עוברים ממקום למקום; מִפנֶה, שינוי מן הישן לחדש או מתקופה לתקופה | Transition
  • הרגלים: מנהג שאדם התרגל אליו; פעולה שחוזרים עליה בקביעות | Habits
  • סדר: ארגון פנימי שיש בו שיטה או סימטרייה; מציאותם של דברים במקום המיוֹעד להם | Order, Organization
  • אקטיביזם (פְּעִילָנוּת): גישה הדוגלת בעשייה נמרצת ובמעורבות פעילה בעיקר כדי להביא שינוי בתחומים חברתיים ופוליטיים | Activism
  • פְּלַסְטִיק: חומר פלסטי המשמש תחליף לנייר או לבָּד | Plastic
  • משחק: פעולה לשם שעשוע | Play
  • שקר: אמירה שאינה נכונה ואינה נאמנה לעובדות ולמציאות ומכוּונת להטעות או להונות את הזולת | Lie
  • ליקוט: איסוף, בחירת דברים שונים לקובֶץ אֶחָד | Gathering, Picking
  • אומץ: נכונוּת לעשות מעשים קשים או מסוכנים | Courage
  • וואבי-סאבי: השקפת עולם המתרכזת בקבלת הארעיות וחוסר השלמות | Wabi-Sabi
  • אי־ודאות: מצב של היעדר ודאות, אחד הגורמים לספק. | Uncertainty
  • הפ(ו)גה: הַרְפָּיָה, גרימה לשחרור ממתח / הפסקה זמנית | Timeout
  • גבול: סוף, קצה, נקודה או קו שאין להגיע אל מעבר להם | Border
  • פחד: הרגשת חוסֶר אומֶץ לעמוד מול סַכנה | Fear
  • מְקוֹמִי: הַשַּׁיָּךְ לַמָּקוֹם, הָאָפְיָנִי לַמָּקוֹם, שֶׁהוּא כָּאן | Local
  • הקשבה: שמיעה מכוּוֶנת, נכוֹנוּת לשמוע | Attention
  • הכרת תודה: הודיה, הערכה; רגש המכיר בתועלת שהתקבלה או תתקבל, או הבעתו של רגש זה | Gratitude
  • שייכות: חיבור או קשר למישהו או למשהו; להיות חלק ממשהו, פרט מקבוצה | Beloging
  • חיבוק: כריכת זרוע אחת או שתיים מסביב למישהו/י, והחזקתו/ה קרוב לגוף | Hug
  • מֵחָדָשׁ: שוב, עוד פעם, מן ההתחלה | Anew, do over, from the beginning
גיליונות ישנים


אקו מו"פ
אקו 1: שלומות
אקו 2: בינה מלאכותיתnull

יום חמישי, ינואר 09, 2025

הפוך גוטה. הפוך*

די לסניפים! המהפכה הבנקאית-טכנולוגית שכשלה

לפני כ-20 שנים הייתי חבר בצוות גדול של אנשים שסייעו לבנק ישראלי מוכר לבסס מערכת בנקאית מתוקשבת. המטרה היתה להחליף את סניפי הבנק המסורתיים היקרים בתפעול, בסניף מתוקשב מהוקצע (Call center משודרג).
פיתחנו שגרות, אפליקציה, שיחות וידאו (עם בן אנוש) ושאר יישומים. 
הבנק השקיע במהלך הון עתק. שיווק אגרסיבי, והכל מתוך אמונה שזה המהלך שיסייע לבנק לגדול. ובדרך אפילו לחסוך בעלויות.
כעבור כמה שנים הבנק זנח כליל את המהלך העתידני וביצע לא פחות מאשר פליק פלאק לאחור. הוא חזר לטיפוח ושיווק של הבנקאות המסורתית, תוך חיזוק הסניפים ופרסום נרחב וגאה על הקשר האנושי האישי שלקוחות הבנק זוכים לו, וזאת בניגוד לבנקים האחרים שסוגרים עוד ועוד סניפים.
 התחרות הטכנולוגית בין הבנקים, שנמשכה מספר שנים, הותמרה בהדרגה בתחרות על היחס האנושי האישי שהבנקים מעניקים ללקוחותיהם, מחתירה להפחתת הקשר האנושי, עברו הבנקים כולם להעצמתו ושיווקו כנקודת היתרון שלהם וכאמצעי למשיכת לקוחות חדשים.  "זה הנייד שלי" הגדיל בנק מסוים ופרסם לאחרונה את האפשרות ליצירת קשר ישיר עם מנהלי סניפיו😮

המהפכה הטכנולוגית במערכת החינוך

מערכת החינוך הישראלית משקיעה רבות בניסיון לשמור על איכות ההוראה ועל הרלבנטיות שלה במציאות הטכנולוגית המתפתחת. כדי לשמור על קשב הילדים המתפזר אנו משלבים בשיעורים מזה שנים מצגות, סרטונים, לוחות חכמים ושאר גאדג'טים. מורים משתלמים ומשביחים את האורינות הדיגיטלית שלהם בהכשרות שונות.
המאמץ הזה הוא סיזיפי במהותו - התלמידים, אנשי המחר, תמיד יהיו מהירים ואוריינים טכנולוגית מאתנו המורים. אך המהלך אינו מוכיח עצמו גם בהיבט של הידע והכישורים של התלמידים, והראיה לכך - הישגי תלמידי ישראל כפי שהשתקפו במחקרים העולמיים המשווים העדכניים רק הולכים ומתדרדרים.
הנהגת המערכת החינוכית בישראל פועלת בקדחתנות כדי למצוא פתרונות לאתגרים אלה והטמעת הבינה המלאכותית נדמית כיום כמרכיב קריטי להצלחה. ואכן, הבינה המלאכותית מביאה עימה מתנות ויתרונות לרוב וקשה שלא להתפעל מיכולותיה ומתוצרייה המובאים לבריאה במהירות וביעילות שיא. שילוב הבינה מלאכותית עשוי אף לפתור מצוקה נוספת של המערכת החינוכית הישראלית והיא היעדר כוחות הוראה. אין מספיק מורים אז אולי... נחליף אותם בבוטים מוכשרים דוברי עברית!

רגע רגע... לא למדנו דבר מהנסיון של המערכת הבנקאית?

מקרה הבוחן של מערכת גדולה וחזקה כמו המערכת הבנקאית צריך לעמוד מול עיניהם של קברניטי המערכת החינוכית בישראל וללמדם - ריצת האמוק אל עבר יישומי ה AI היא ניסיון נואל לפתור את תחלואי המערכת מבלי להבין כי הכשל אינו טמון בדרך אלא דווקא במהות - בהבנת עצם תפקידה של המערכת החינוכית בימינו.

חיברות ותקשורת: אבני הבניין של החינוך

חיברות ותקשורת הם שני מרכיבים מרכזיים הנמצאים בליבת תפקידו של ביה"ס. בית הספר (או "בית הקשר" כפי שמכנה אותו אליה אלון מנהל בי"ס זומר האנתרופוסופי בר"ג), צריך להוות חממה חברתית, בית גידול לבני אדם מתפתחים המאפשר ומזמן להם אינטראקציות אנושיות, בינם לבין חבריהם בני גילם ובינם ובין המורים, "שגרירי" המבוגרים.

מערכת החינוך: חזרה לשורשים

בימינו, בעידן הטכנולוגי ששוטף אותנו מכל עבר, על מורי בתי הספר לצמצם את חדירת הטכנולוגיה ולהעצים דווקא את המחווה והחוויה החברתית-רגשית אותה רק הם יכולים להעניק לתלמידיהם. כל ביה"ס יכול ומוטב שיעניק לילדים 5-6 שעות שקטות מטכנולוגיה מדי יום, בהם יתאפשר קשר, משחק, שיח ולימוד משותף של בני אדם.
בתי הספר צריכים לבסס את תפקידם החדש-ישן, כמוסדות אשר מפגישים בני אדם צעירים עם בני גילם ועם מבוגרים המהווים עבורם מודל להתפתחות, ומסייעים בהתפתחותם האנושית השלמה - גופנית-רגשית-מחשבתית.
בעבודה נכונה כל בתי הספר, לא רק בתי הספר הייחודיים, יכולים להפוך למרחב של ריפוי, של יצירת קשרים מעמיקים, מקום שבו ילדים, הורים ומורים צומחים יחד מתוך התבוננות, הקשבה ושותפות אמיתית. 

AI טוב או רע לבתי הספר?

בשונה מהטמעת שידורי הטלויזיה החינוכית לפני כ-50 שנים, טכנולוגיית ה AI המתפתחת, עשויה באמת (אולי) להיות הגואל לגבי רמת הידע וההישגים במקצוע זה או אחר. אולי אפילו בכולם.
אבל... היא לבטח לא תאפשר לנו לבנות ולבסס חברה אנושית מתקשרת, ערכית ומוסרית. אם כבר היא רק תחליש את התקשורת האנושית ואת המארג החברתי האנושי העדין, עליו יש להגן ואותו יש לטפח (חשבו לדוגמה על ההשפעה העתידית שעלולה להיות לאופן כתיבת הפרומפטים על התקשורת האנושית - תקשורת חומרית, תאבת ידע, מנצלת, בלשון ציווי). 

אז מה עושים?

על המורים ללמוד ולהכיר את הכלים הטכנולוגיים החדשים, בדגש על אלו האמינים והמהימנים יותר (כמו NotebookLM המבסס עבודתו על מקורות שאנו מספקים לו), וזאת כדי לטפח את אורינותם הטכנולוגית וכדי לרתום את אותם כלים לשיפור הוראתם - הכלים הטכנולוגים בהחלט יכולים להעמיק, להעשיר ולגוון את ההוראה, וכן לפנות מזמנם של המורים לפעילויות אנושיות אחרות (לדוגמה, במקום לסכם מספר מקורות לקראת שיעור, אפשר לתכנן פעילות חוץ משמעותית).
ומה מול הילדים? הטמעת הבינה המלאכותית במערכת החינוכית מוטב שתעשה בשׂוֹם שֵׂכֶל. היא צריכה להיות משלימה ולא מחליפה את האינטראקציה האנושית והיא צריכה להינתן במינונים ובגילאים המתאימים בכל בתי הספר ולא רק בבתי הספר הייחודיים: על התלמידים הצעירים בגנים ובבתי ספר היסודיים יש להגן מכל חשיפה מוגזמת לכלים הטכנולוגיים;
בכל הגילאים חשוב להקדיש את מירב הזמן המשותף לפעילות אנושית חברתית, שיחה בקבוצות, משחק משותף, יצירה, נגינה, שירה ופרויקטים קבוצתיים שדורשים שיתוף פעולה ותקשורת.
בגילאים הבוגרים (תלמידי תיכון) ניתן ומומלץ לחשוף וללמוד יחד כלים חדשים, תוך טיפוח המיומנויות שאלו מזמנות, ובמקביל לשכלל את כישורי החשיבה הבקורתית והאתיקה.

*כותרת המאמר "הפוך גוטה, הפוך!" על שום מה?

באופן מטפורי, אותה גלגלת שאוחז גוּטֶה בסרט האלמותי "מציצים" מייצגת את ה-AI. ברצותו, גוּטֶה (מערכת החינוך), יניף את אלטמן הקטן (כמייצג של כל הילדים) אל חברת בני האדם המאירה, וברצותו ישקיע אותו עד צוואר ב'בור' הטכנולוגי. . מציצים - הפוך גוטה

העמקה

נתתי ל NotebookLM לקרוא את המאמר שכתבתי, וזה הפודקאסט שהוא יצר בהשראתו
Listen to NotebookLM's deepdive podcast

השראה

בית ספר כבית-קשר, אליה אלון, מפגש פתוח מבית כלים שלובים

יום שלישי, נובמבר 19, 2024

ישראל. אפריקה שלי.

ישראל. אפריקה שלי.

https://www.youtube.com/watch?v=BwHurmIY0jU&

"... פתאום הרגשתי שאני באפריקה, שאני עולם שלישי. המצב פה קשה שחיתות איומה במקומות הכי מסוכנים, הזנחה אדירה של השכבות החלשות ומדינה שקורסת תחת כל שינוי מזג האוויר. אנחנו מדינת עולם שלישי בהמון מובנים..."
גלעד כהנא, נובמבר 2015

יום ראשון, נובמבר 03, 2024

מנטרה לעוברים דרך שער המוות וחוצים את הסף

במפגש הקולגיום האחרון שלנו בבית חינוך אלומות, שוחחנו עם ד"ר גלעד גולדשמידט על הקשר עם המתים המהווה מישור פעולה משמעותי ביותר אותו עלינו לטפח בזמננו בכלל ונוכח המצב בפרט.
גלעד שיתף אותנו במנטרה ששטיינר אמר בתחילת כל הרצאה שניתנה על ידו במסגרת החברה האנתרופוסופית בארצות המעורבות במלחמת העולם ה-I:

אנו מכוונים מחשבותינו, ידידי היקרים, 
ופונים לרוחות המגינות של אלו, שבעקבות אירועי הסבל של מאורעות ההווה,  עברו דרך שער המוות:

רוּחוֹת שׁוֹמְרוֹת פְּעִילוֹת,
לוּ תִּשְׁאָנָהּ כַּנְפֵיכֶן
אֶת תְּחִנַּת הָאַהֲבָה שֶׁל נַפְשׁוֹתֵינוּ
אֶל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁחָצוּ אֶת הַסַּף וְהַנְּתוּנוֹת לְהַשְׁגָּחַתְכֶן,
כְּדֵי שֶׁבַּקָּשָׁתֵנוּ, מְאֻחֶדֶת עִם עָצְמַתְכֶן,
תִּקְרֹן בְּעֶזְרָה
לַנְּפָשׁוֹת 
אוֹתָן הִיא מְחַפֶּשֶׂת בְּאַהֲבָה.

(ומנטרה שנאמרה ללוחמים במלה"ע ה-I, מכל המחנות והצבאות):

אָנוּ מְכַוְּנִים אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ,  אֶל הָרוּחוֹת הַמְּגִנּוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחַיִּים עִמָּנוּ,
הָעוֹמְדִים בַּשָּׂדוֹת הָרְחָבִים שֶׁל מְאֹרְעוֹת הַהוֹוֶה:
רוּחוֹת מִגִּנּוֹת פְּעִילוֹת, 
לוּ תִּשֶּׂאנָה כַּנְפֵיכֶן
אֶת תְּחִנַּת הָאַהֲבָה שֶׁל נַפְשׁוֹתֵינוּ
אֶל הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ הַנְּתוּנוֹת לְהַשְׁגָּחַתְכֶן,
כְּדֵי שֶׁבַּקָּשָׁתֵנוּ, מְאֻחֶדֶת עִם עָצְמַתְכֶן,
תִּקְרֹן בְּעֶזְרָה 
לַנְּפָשׁוֹת
אוֹתָן הִיא מְחַפֶּשֶׂת בְּאַהֲבָה.

להעמקה ולהרחבה: