יום חמישי, ינואר 09, 2025

הפוך גוטה. הפוך*

די לסניפים! המהפכה הבנקאית-טכנולוגית שכשלה

לפני כ-20 שנים הייתי חבר בצוות גדול של אנשים שסייעו לבנק ישראלי מוכר לבסס מערכת בנקאית מתוקשבת. המטרה היתה להחליף את סניפי הבנק המסורתיים היקרים בתפעול, בסניף מתוקשב מהוקצע (Call center משודרג).
פיתחנו שגרות, אפליקציה, שיחות וידאו (עם בן אנוש) ושאר יישומים. 
הבנק השקיע במהלך הון עתק. שיווק אגרסיבי, והכל מתוך אמונה שזה המהלך שיסייע לבנק לגדול. ובדרך אפילו לחסוך בעלויות.
כעבור כמה שנים הבנק זנח כליל את המהלך העתידני וביצע לא פחות מאשר פליק פלאק לאחור. הוא חזר לטיפוח ושיווק של הבנקאות המסורתית, תוך חיזוק הסניפים ופרסום נרחב וגאה על הקשר האנושי האישי שלקוחות הבנק זוכים לו, וזאת בניגוד לבנקים האחרים שסוגרים עוד ועוד סניפים.
 התחרות הטכנולוגית בין הבנקים, שנמשכה מספר שנים, הותמרה בהדרגה בתחרות על היחס האנושי האישי שהבנקים מעניקים ללקוחותיהם, מחתירה להפחתת הקשר האנושי, עברו הבנקים כולם להעצמתו ושיווקו כנקודת היתרון שלהם וכאמצעי למשיכת לקוחות חדשים.  "זה הנייד שלי" הגדיל בנק מסוים ופרסם לאחרונה את האפשרות ליצירת קשר ישיר עם מנהלי סניפיו😮

המהפכה הטכנולוגית במערכת החינוך

מערכת החינוך הישראלית משקיעה רבות בניסיון לשמור על איכות ההוראה ועל הרלבנטיות שלה במציאות הטכנולוגית המתפתחת. כדי לשמור על קשב הילדים המתפזר אנו משלבים בשיעורים מזה שנים מצגות, סרטונים, לוחות חכמים ושאר גאדג'טים. מורים משתלמים ומשביחים את האורינות הדיגיטלית שלהם בהכשרות שונות.
המאמץ הזה הוא סיזיפי במהותו - התלמידים, אנשי המחר, תמיד יהיו מהירים ואוריינים טכנולוגית מאתנו המורים. אך המהלך אינו מוכיח עצמו גם בהיבט של הידע והכישורים של התלמידים, והראיה לכך - הישגי תלמידי ישראל כפי שהשתקפו במחקרים העולמיים המשווים העדכניים רק הולכים ומתדרדרים.
הנהגת המערכת החינוכית בישראל פועלת בקדחתנות כדי למצוא פתרונות לאתגרים אלה והטמעת הבינה המלאכותית נדמית כיום כמרכיב קריטי להצלחה. ואכן, הבינה המלאכותית מביאה עימה מתנות ויתרונות לרוב וקשה שלא להתפעל מיכולותיה ומתוצרייה המובאים לבריאה במהירות וביעילות שיא. שילוב הבינה מלאכותית עשוי אף לפתור מצוקה נוספת של המערכת החינוכית הישראלית והיא היעדר כוחות הוראה. אין מספיק מורים אז אולי... נחליף אותם בבוטים מוכשרים דוברי עברית!

רגע רגע... לא למדנו דבר מהנסיון של המערכת הבנקאית?

מקרה הבוחן של מערכת גדולה וחזקה כמו המערכת הבנקאית צריך לעמוד מול עיניהם של קברניטי המערכת החינוכית בישראל וללמדם - ריצת האמוק אל עבר יישומי ה AI היא ניסיון נואל לפתור את תחלואי המערכת מבלי להבין כי הכשל אינו טמון בדרך אלא דווקא במהות - בהבנת עצם תפקידה של המערכת החינוכית בימינו.

חיברות ותקשורת: אבני הבניין של החינוך

חיברות ותקשורת הם שני מרכיבים מרכזיים הנמצאים בליבת תפקידו של ביה"ס. בית הספר (או "בית הקשר" כפי שמכנה אותו אליה אלון מנהל בי"ס זומר האנתרופוסופי בר"ג), צריך להוות חממה חברתית, בית גידול לבני אדם מתפתחים המאפשר ומזמן להם אינטראקציות אנושיות, בינם לבין חבריהם בני גילם ובינם ובין המורים, "שגרירי" המבוגרים.

מערכת החינוך: חזרה לשורשים

בימינו, בעידן הטכנולוגי ששוטף אותנו מכל עבר, על מורי בתי הספר לצמצם את חדירת הטכנולוגיה ולהעצים דווקא את המחווה והחוויה החברתית-רגשית אותה רק הם יכולים להעניק לתלמידיהם. כל ביה"ס יכול ומוטב שיעניק לילדים 5-6 שעות שקטות מטכנולוגיה מדי יום, בהם יתאפשר קשר, משחק, שיח ולימוד משותף של בני אדם.
בתי הספר צריכים לבסס את תפקידם החדש-ישן, כמוסדות אשר מפגישים בני אדם צעירים עם בני גילם ועם מבוגרים המהווים עבורם מודל להתפתחות, ומסייעים בהתפתחותם האנושית השלמה - גופנית-רגשית-מחשבתית.
בעבודה נכונה כל בתי הספר, לא רק בתי הספר הייחודיים, יכולים להפוך למרחב של ריפוי, של יצירת קשרים מעמיקים, מקום שבו ילדים, הורים ומורים צומחים יחד מתוך התבוננות, הקשבה ושותפות אמיתית. 

AI טוב או רע לבתי הספר?

בשונה מהטמעת שידורי הטלויזיה החינוכית לפני כ-50 שנים, טכנולוגיית ה AI המתפתחת, עשויה באמת (אולי) להיות הגואל לגבי רמת הידע וההישגים במקצוע זה או אחר. אולי אפילו בכולם.
אבל... היא לבטח לא תאפשר לנו לבנות ולבסס חברה אנושית מתקשרת, ערכית ומוסרית. אם כבר היא רק תחליש את התקשורת האנושית ואת המארג החברתי האנושי העדין, עליו יש להגן ואותו יש לטפח (חשבו לדוגמה על ההשפעה העתידית שעלולה להיות לאופן כתיבת הפרומפטים על התקשורת האנושית - תקשורת חומרית, תאבת ידע, מנצלת, בלשון ציווי). 

אז מה עושים?

על המורים ללמוד ולהכיר את הכלים הטכנולוגיים החדשים, בדגש על אלו האמינים והמהימנים יותר (כמו NotebookLM המבסס עבודתו על מקורות שאנו מספקים לו), וזאת כדי לטפח את אורינותם הטכנולוגית וכדי לרתום את אותם כלים לשיפור הוראתם - הכלים הטכנולוגים בהחלט יכולים להעמיק, להעשיר ולגוון את ההוראה, וכן לפנות מזמנם של המורים לפעילויות אנושיות אחרות (לדוגמה, במקום לסכם מספר מקורות לקראת שיעור, אפשר לתכנן פעילות חוץ משמעותית).
ומה מול הילדים? הטמעת הבינה המלאכותית במערכת החינוכית מוטב שתעשה בשׂוֹם שֵׂכֶל. היא צריכה להיות משלימה ולא מחליפה את האינטראקציה האנושית והיא צריכה להינתן במינונים ובגילאים המתאימים בכל בתי הספר ולא רק בבתי הספר הייחודיים: על התלמידים הצעירים בגנים ובבתי ספר היסודיים יש להגן מכל חשיפה מוגזמת לכלים הטכנולוגיים;
בכל הגילאים חשוב להקדיש את מירב הזמן המשותף לפעילות אנושית חברתית, שיחה בקבוצות, משחק משותף, יצירה, נגינה, שירה ופרויקטים קבוצתיים שדורשים שיתוף פעולה ותקשורת.
בגילאים הבוגרים (תלמידי תיכון) ניתן ומומלץ לחשוף וללמוד יחד כלים חדשים, תוך טיפוח המיומנויות שאלו מזמנות, ובמקביל לשכלל את כישורי החשיבה הבקורתית והאתיקה.

*כותרת המאמר "הפוך גוטה, הפוך!" על שום מה?

באופן מטפורי, אותה גלגלת שאוחז גוּטֶה בסרט האלמותי "מציצים" מייצגת את ה-AI. ברצותו, גוּטֶה (מערכת החינוך), יניף את אלטמן הקטן (כמייצג של כל הילדים) אל חברת בני האדם המאירה, וברצותו ישקיע אותו עד צוואר ב'בור' הטכנולוגי. . מציצים - הפוך גוטה

העמקה

נתתי ל NotebookLM לקרוא את המאמר שכתבתי, וזה הפודקאסט שהוא יצר בהשראתו
Listen to NotebookLM's deepdive podcast

השראה

בית ספר כבית-קשר, אליה אלון, מפגש פתוח מבית כלים שלובים

יום שלישי, נובמבר 19, 2024

ישראל. אפריקה שלי.

ישראל. אפריקה שלי.

https://www.youtube.com/watch?v=BwHurmIY0jU&

"... פתאום הרגשתי שאני באפריקה, שאני עולם שלישי. המצב פה קשה שחיתות איומה במקומות הכי מסוכנים, הזנחה אדירה של השכבות החלשות ומדינה שקורסת תחת כל שינוי מזג האוויר. אנחנו מדינת עולם שלישי בהמון מובנים..."
גלעד כהנא, נובמבר 2015

יום ראשון, נובמבר 03, 2024

מנטרה לעוברים דרך שער המוות וחוצים את הסף

במפגש הקולגיום האחרון שלנו בבית חינוך אלומות, שוחחנו עם ד"ר גלעד גולדשמידט על הקשר עם המתים המהווה מישור פעולה משמעותי ביותר אותו עלינו לטפח בזמננו בכלל ונוכח המצב בפרט.
גלעד שיתף אותנו במנטרה ששטיינר אמר בתחילת כל הרצאה שניתנה על ידו במסגרת החברה האנתרופוסופית בארצות המעורבות במלחמת העולם ה-I:

אנו מכוונים מחשבותינו, ידידי היקרים, 
ופונים לרוחות המגינות של אלו, שבעקבות אירועי הסבל של מאורעות ההווה,  עברו דרך שער המוות:

רוּחוֹת שׁוֹמְרוֹת פְּעִילוֹת,
לוּ תִּשְׁאָנָהּ כַּנְפֵיכֶן
אֶת תְּחִנַּת הָאַהֲבָה שֶׁל נַפְשׁוֹתֵינוּ
אֶל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁחָצוּ אֶת הַסַּף וְהַנְּתוּנוֹת לְהַשְׁגָּחַתְכֶן,
כְּדֵי שֶׁבַּקָּשָׁתֵנוּ, מְאֻחֶדֶת עִם עָצְמַתְכֶן,
תִּקְרֹן בְּעֶזְרָה
לַנְּפָשׁוֹת 
אוֹתָן הִיא מְחַפֶּשֶׂת בְּאַהֲבָה.

(ומנטרה שנאמרה ללוחמים במלה"ע ה-I, מכל המחנות והצבאות):

אָנוּ מְכַוְּנִים אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ,  אֶל הָרוּחוֹת הַמְּגִנּוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחַיִּים עִמָּנוּ,
הָעוֹמְדִים בַּשָּׂדוֹת הָרְחָבִים שֶׁל מְאֹרְעוֹת הַהוֹוֶה:
רוּחוֹת מִגִּנּוֹת פְּעִילוֹת, 
לוּ תִּשֶּׂאנָה כַּנְפֵיכֶן
אֶת תְּחִנַּת הָאַהֲבָה שֶׁל נַפְשׁוֹתֵינוּ
אֶל הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ הַנְּתוּנוֹת לְהַשְׁגָּחַתְכֶן,
כְּדֵי שֶׁבַּקָּשָׁתֵנוּ, מְאֻחֶדֶת עִם עָצְמַתְכֶן,
תִּקְרֹן בְּעֶזְרָה 
לַנְּפָשׁוֹת
אוֹתָן הִיא מְחַפֶּשֶׂת בְּאַהֲבָה.

להעמקה ולהרחבה:

יום שני, ספטמבר 30, 2024

תקופת סליחות / התנצלות

תקופת סליחות / התנצלות | ירון זנבל
הצעה למיני-תקופה האורכת כשבוע (מומלצת להעברה בין ראש השנה לבין יום הכיפורים.
על קבלת האחר, קבלת אחריות אישית, בקשת סליחה, התנצלות לעומת בקשת סליחה, איך לסלוח, סליחה בתרבויות שונות ומנהגי יום הכיפור (התקופה מיועדת לכיתות ד'-ו'. ניתנת להתאמה לכיתות ז'-ח')

שירים דיקלומים וציטוטים
שיעור 1: פתיחה - מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך
שיעור 2: קשה לבקש סליחה
שיעור 3: לבקש סליחה או להתנצל?
שיעור 4: לסלוח
שיעור 5: התנצלויות בתרבויות שונות
שיעור 6: לקראת יום כיפור

מרין מעווד


מתוך "הדוב", עונה 3, פרק 7:
"נראה אולי שקל להתנצל.
אלה רק שתי מילים שעומדות לך בגרון,
ואתה רק צריך להוציא אותן.
אבל אם אתה לא מוציא אותן מספיק מהר,
המילים האלו שוקעות עמוק יותר ויותר בתוכך,
עד שכבר אי אפשר למצוא אותן.
והן... נתקעות לך בצלעות, בלב ובריאות.
וכל טעות שעשית אי פעם,
כל מעשה רע שעשית אי פעם,
נאחזים בהן ומחזיקים בהן בעוצמה כזו,
שהן לעולם לא ישתחררו."

יום רביעי, ספטמבר 04, 2024

הדיעה שלי

האם הכרחי הדבר,
שכל אדם בעולם הזה,
יביע כל דעה שיש לו,
על כל דבר שקורה
והכול באותו זמן?

האם הדבר הכרחי?

או לנסח בדרך אחרת:

האם מישהו...
כל אחד, כל אדם,
האם מישהו יכול,
לסתום את הפה לגבי משהו...
לגבי נושא אחד,
למשך שעה?

האם זה אפשרי?

יום חמישי, אוגוסט 08, 2024

על קפיצה בחבל

מדי בקר לאחר איסוף הכיתה ודברי פתיחה, אנו יוצאים לפעילות חוץ, שלה ערך בריאותי וכן מעלות ויתרונות בהיבטי החברתי.

החל מכיתה א' אנו נוהגים לתרגל את הקפיצה בחבל באופן קבוע, מדי יום. הסיבוב הקצבי של החבלים יוצר הזדמנות פז לפעילות אישית וחברתית.
קפיצה בחבל היא פעילות קצבית מטבעה - כשהתלמידים מתחילים את הקפיצה, הם חווים קצב; פעימות הלב, הנשימה והתנועה שלהם מתחילים להתאים באופן קצבי, תחילה בנפרד, ואז יחד עם חברים אחרים בקבוצה.
הדבר נכון במיוחד כאשר הקפיצה מתקדמת לקפיצה קבוצתית: שניים, שלושה או ארבע בכל פעם, ושוב כאשר הם מעלים את הקצב ועושים את דרכם במהירות דרך החבל מספר פעמים, קפיצה אחת בכל פעם, במעגל ילדים הרמוני.
וריאציות של מורכבות משמשות להעמקת ההרמוניה. 

מיתרונות הקפיצה בחבל

  • משפרת את התקשורת של מערכת העצבים - בין המוח, פרקי הידיים ושרירי הרגליים התחתונות - ובכך עוזרת לשפר את התפקוד הקוגניטיבי הכללי.
  • מסייעת בפיתוח ההמיספרה השמאלית והימנית של המוח, מה שמשפר עוד יותר את המודעות המרחבית, משפר את מיומנויות הקריאה, מגביר את הזיכרון וגורם לערנות נפשית.
  • משפרת שיווי משקל וקואורדינציה דינמית, רפלקסים, צפיפות עצם וסיבולת שרירים.
  • עוזרת לפתח קואורדינציה ותנועה מתואמת בין פלג הגוף העליון והתחתון.
  • משפרת את מערכת הלב-נשימה, את בריאות הלב ואת הסיבולת, כמו גם משפרת את יעילות הנשימה.
  • מגבירה את הגמישות של שרירי הרגל, מה שמוביל להפחתת הסיכון לפציעות.
  • עוזרת במציאת הריתמוס האישי.

מה כל כך מורכב בקפיצה בחבל?

קפיצה בחבל מחייבת את התלמיד להפעיל את המודעות המרחבית שלו בשלושה מימדים עיקריים: למעלה-למטה, קדימה-אחורה ושמאל-ימין. זהו מרחב דינאמי מורכב של שלושה מישורים המצטלבים לחלל אחד. התלמידים חייבים לקפוץ ישר לאמצע החלל! ברגע שנכנסים, הם חייבים להמשיך לקפוץ בקצב בתוך המרחב המסתורי הזה או לקפוץ ממנו שוב! כל זמן שהם נמצאים בתוך מעטפת המרחב הזו, המודעות המרחבית שלהם מופעלת; הם צריכים להיות מודעים לכך כדי להישאר בפנים, עד לרגע שבו הם בוחרים לעזוב אותו. אם המודעות המרחבית שלהם לא מספיק חזקה, החבל 'יודיע' להם על חולשה זו. העבודה שלהם היא לעורר ולחזק את התחושה העדינה הזו בכל תרגול. לתרגול קפיצה בחבל יש יתרונות פדגוגיים מרחיקי לכת ומוחשיים עבור התלמידים.

חשיבות האוחזים בחבל (המגלגלים)

תפקיד מגלגלי החבל קריטי!
הם אלו המפתחים והשומרים על קצב יציב ואחיד ועל קשת חבל מעוצבת יפה. הם צריכים להיות מסוגלים לבצע שינויים עדינים עבור כל קופץ. זהו מאמץ סינרגטי: שני המגלגלים והקופץ צריכים להתאים את המקצבים שלהם כל הזמן. האתגרים של פעילות זו מוכפלים כאשר שני חבלים מסובבים בו-זמנית. משולב בפעילות הרמונית של מגלגלי החבל גם היבט חברתי - התלמידים מתבקשים לשרת את חבריהם על ידי סיבוב החבל בצורה כזו שכל אחד מהם יוכל לקפוץ בהצלחה.

מתי ואיך להתחיל?

קפיצה בחבל טובה החל מתחילת השביעון השני (6-8) משום שזהו בדיוק השלב בו הילדים מתחילים לחוש את העולם כנפרד מהם. הקפיצה בחבל עוזרת לילדים להיות מודעים יותר לעולם שסביבם. החבל מדמה מכשול חיצוני שהם צריכים להתמודד איתו, כח שקיים מחוץ להם שיש לו קצב משלו שצריך לקבל ולהבין.  הוא לא בשליטתם. טוב לתת תמונה לילדים שהם יכולים להזדהות איתה ומדגישה את האומץ הדרוש כדי לעבור את המכשול.  לדוגמה: נספר סיפור (תמונה) בו יש מסע כלשהו, ומפגש עם מכשול/אתגר כמו נחל. המטרה שלנו לעבור את הנחל (החבל), מבלי שנרטב (מבל שאנו ניגע בחבל או שהוא יגע בנו. טוב להתחיל עבודה בחבל בעבודה קבוצתית ובהדרגה לעבור למשימות אישיות. לילד שמתחיל להכיר את החבל יהיה קל יותר לרוץ דרכו יחד מאשר לבד. דקלום ריתמי עוזר לקופצים להשתתף בקצב של החבל הנע. 

השלבים בהקניית הקפיצה בחבל

https://www.facebook.com/watch/?v=603094776947586
  1. הנחל זורם בנחת: החבל על הרצפה ומניעים את פרק היד ימינה ושמאלה די בעדינות, נוצר מעין נחש עדין על הרצפה, הילדים עובר מעל. לאט לאט אפשר להגביר את התנועה וזרם הנחל מתגבר. כך גם האתגר עבור הילדים מתגבר.
  2. הנחל מתחיל לסעור: תנועת האוחזים בחבל היא מעלה-מטה, כך נוצרים גלים מעלה מטה.  לפעמים עדיף שרק מצד אחד יוצרים את התנועה מעלה מטה בחבל, ואז היא "זורמת" לצד שני. זה עדיין יכול להיות די נמוך, לפי מידות הילדים - שיהיה עביר אבל מאתגר במידה טובה.
  3. גלים או סירה בים: נדנוד החבל ימינה שמאלה, הילדים צריכים לרוץ ולקפוץ מעל החבל מבלי שהחבל נוגע בהם, ואז לרוץ הלאה מעגלית ולהגיע שוב לנקודת היציאה. צריכה להיות תנועה של הילד, ריצה, אוירה פעילה, חזרה מעגלית לנקודת הפתיחה.
  4. קופצים מעל דופן הסירה: מתיחה של החבל לגובה נמוך וקבוע והילדים רצים וקופצים. אפשר להגביה בהדרגה עד למידה שהילדים מאותגרים וגם מצליחים. 
  5. מצד לצד: כמו התרגיל הקודם, אך הפעם תלמיד מנתר ברגלים צמודות מצד לצד של החבל. המטלטלים שומרים על קצב קבוע, כך שהמנתר יוכל לבצע ניתוריו בקצב הרצוי.
  6. שער: מסובבים את החבל "רגיל" סיבוב יד מלא, והילדים רצים מתחת ועוברים לצד השני ללא קפיצה.
    שלב חשוב וכייפי המלמד את רגע הכניסה שנצטרך להמשך.
  7. תזמון מושלם: הילדים עומדים באמצע החבל (החבל מונח מאחורי רגליהם). מסובבים את החבל מעל ראשם ועליהם לדלג במקום כשהחבל מגיע.
  8. הקפיצה הראשונה: מסובבים את החבל בתנועה בה החבל מגיע אל הילדים מלמטה והילדים נכנס מבחוץ.
  9. הפוך גוטה הפוך: הכניסה מבחוץ, אך הסיבוב כעת הפוך והחבל מגיע אל הילדים מלמעלה.
    זוהי כניסה מורכבת יותר שלעיתים אף מעוררת פחד בקרב חלק מהילדים - אחרי שבועות/חודשים שקפצו בריתמוס מסוים, פתאום החבל מגיע באופן שונה, מאיים, מלמעלה.
    בעבודה סבלנית ומפרגנת נסייע לילדים לחצות את הסף הזה.
  10. תלמידי כיתה ומתחילים חזק ואז מגבירים: הצטרפות של כמה ילדים, משחקים שונים של ריתמוס כניסה ויציאה, ובאזור גיל 12 - קפיצה בשני חבלים יחד!
    בדומה למוסיקה, יודעים/מרגישים מתי להעלות רמה, והשמיים הם הגבול - תנועת שמונה מימין לשמאל בחבל, שלושה חבלים, דאבל דאץ, קלאס משוכלל, וכולי


מקורות

יום שישי, יולי 12, 2024

הודעה שטרם נקראה

הקבוצה, שעד לפני רגע תססה וגעשה, עם הודעות ותגובות, סקרים וסטיקרים - דממה.
ולי חסר כל כך ה"ירוןןןן" ..

מעסיק עצמי במשימות. עובר על החומרים לשנה הבאה ומכין עצמי.
אך גם המעבר מציף ומזכיר.
איך אוכל לקשור עצמי לילדים חדשים, כשאין בי היכולת או הרצון לשחרר אתכם?

לא מנחמת העובדה שזה כבר קרה בעבר. שזו דרכו של עולם. שזה פשוט יקרה מאליו, חכה ותראה.

כאן, עכשיו, כל מה שאני רוצה זה נקודה ירוקה המחווה שיש הודעה שטרם נקראה.

למה לא שולחים הודעות?



התגובה לא איחרה לבוא 🕪:
כליל:    "ירוןןןןןן..."
לחן:    "כתבת מאוד מרגש..."
כליל:    "רגע, הוא אמר שהוא מתגעגע ל"ירוןןןן" אז תנו לי רגע . די...
            ירוווווןןןןןן אנחנו ממש ממש אוהבות אותך וגם אתה חסר לנו
            אתה יודע שאתה יכול לכתוב לנו רנדומאלית גם אנחנו נכתוב לך.
            ניתן לשיזל משימה שהיא חייבת לשלוח יותר הודעות רנדומליות. OK?"
ירוןןןן




יום ראשון, יוני 30, 2024

יש לי חור בלב בצורה שלך

פרידה ממחזור י"א - טקס שער הפרחים 30.6.2024

רק לפני 10 חודשים תלמידי כיתה ח' ליוו את תלמידי כיתה א' לשער הפרחים, והיום חל ההיפוך ותלמידי א' מלווים את בוגרי מחזור י"א בדרכם אל שער הפרחים.
מחזור י"א, כיתה מפוארת. 12 ילדים וילדות, טובי לב, ערכיים, מוכשרים, יצירתיים. חלום של כל מחנך, להם הורים נחושים, שהאמינו בדרך ובבית הספר.
כולכם יודעים כמה קשה הפרידה בין תלמידים ובין המחנכ.ת אצלנו בחינוך ולדורף, שהרי נוצרים בינינו קשרים עמוקים.
כאשר אני מתקשה למצוא את המילים, אני נעזר במשוררים ובשירים של אחרים שמיטיבים לתאר את מחשבותיי ואת רגשותיי.
אז תלמידי האהובים, בערב הביוגרפיות הקדשתי לכם שיר אהבה ("את לא כמו כולם" של משינה), והיום אני רוצה להקדיש לכם שיר נוסף. שיר געגוע. שיר שאהבנו לשיר ולרקוד ביחד. שיר שמילותיו קצת ילדותיות, אך מיטיבות לבטא את שאנו חשים כבר עכשיו ונחוש עוד הרבה בעתיד.

את השיר כתב סולן להקת הג'ירפות, גלעד כהנא. גלעד מספר שהוא קיבל את הרעיון לשיר לאחר שהבת הקטנה שלו ניגשה אליו יום אחד במהלך חופשת הקיץ הארוכה וסיפרה לו שהיא מתגעגעת לחברה שלה אותה לא ראתה זמן רב.
לאחר שהוא כתב את השיר הוא השמיע אותו לבת שלו ואמר לה שהמשפט לשיר היה רעיון שלה, הבת בכלל לא זכרה את זה, ואמרה לי 'אני, אני לא אמרתי כזה דבר"

עוגן בלאושטיין, קינן גולדשטיין, דניאל מעווד, זהר נחושתן, לחן בן ארי, נוכה סקופינסקי, נעם אביטן, שירה אברהם, כליל רז, ליבי רוני גוט, דנה קרבל,  הללי ואסה

אז השיר הזה מוקדש לך, כיתה ח' 🕪:

יש לי חור בלב
בצורה שלך
בצורה שלך
בצורה שלך

לא נותר מקום
לא נותר מרווח
בצורה שלך
בצורה שלך

בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי
איי לאב יו בייבי בי

כיתה ח' - עכשיו תורכם...

[לצפייה בהקראת השיר "יש לי חור בלב בצורה שלך" בטקס]

ואז עלו בנות כיתה ח' להיפרד מביה"ס וביצעו את השיר בין האצבעות של עלמה גוב.

https://youtu.be/Swkz6P4BP8c?si=lh5siBzEnWq1BEDR

איך האהבה הזאת חומקת בין האצבעות

מה יכולנו לעשות תגיד לי

שבעוד זמן קצר כל מה שנגמר 

יתחיל מחדש רק אחרת

שבעוד זמן קצר הלב שנשבר 

יפעם מחדש ובקצב

אל תאמר להתראות עדיין קשה להרפות

אם תוכל רק לפחות לומר לי

 

שבעוד זמן קצר כל מה שנגמר 

יתחיל מחדש רק אחרת

שבעוד זמן קצר הלב שנשבר 

יפעם מחדש ובקצב

 

אפשר לקוות לנסות לאחות 

את כל הפצעים ולראות שאנחנו טובים 

אל תגיד להתראות אל תגיד להתראות

 

אפשר לקוות לנסות לאחות 

את כל הפצעים ולראות שאנחנו טובים 

אל תגיד להתראות אל תגיד להתראות

 

שבעוד זמן קצר כל מה שנגמר 

יתחיל מחדש רק אחרת

שבעוד זמן קצר הלב שנשבר 

יפעם מחדש ובקצב


תלמידי מחזור י"א בית חינוך אלומות לאורך השנים, חברים לנצח: 

  1. אדם כהן (א-ה)

  2. אהד מזרחי (א-ז)

  3. אופיר רז (ד-ז)

  4. איתמר מדינה (א)

  5. איתמר מצויינים (א)

  6. בן פריזאת (א-ו)

  7. גבע זנבל (א-ו)

  8. גוני מלר (א-ו)

  9. דנה קרבל (א-ח)

  10. דן וינר (א-ו)

  11. דניאל מעווד (א-ח)

  12. הללי ואסה (ז-ח)

  13. זהר נחושתן (א-ח)

  14. יהל פוגל (א-ו)

  15. יובל לבנוב (א-ו)

  16. ינאי קובארי (ד-ה)

  17. יוחאי מאיר אלקובי (א-ו)

  18. כליל רז (א-ח)

  19. לחן בן ארי (א-ח)

  20. ליבי רוני גוט (א-ח)

  21. מאיה גורן (א-ד)

  22. מאיה מולצ'נוב (א-ו)

  23. נדב בייצ'ר (א-ז)

  24. נוגה סקופינסקי (א, ח)

  25. נועם הרצברג (ד-ה)

  26. נעם אביטן (א-ח)

  27. עוגן בלאושטיין (א-ח)

  28. עומר אברהם (א-ו)

  29. עופר הרץ גינת (א-ב)

  30. עידן גורן (א-ג)

  31. קינן גולדשטיין (ה-ח)

  32. רואי שי ריבנר (א-ב)

  33. רון זיני (א-ו)

  34. רומי דויטש (ה-ו)

  35. שירה אברהם (ד-ח)

  36. תהל בסו (א-ו)

יום שני, יוני 17, 2024

הגיע היום האחרון לשהותם יחד - סיפור פרידה

ערב ביוגרפיות 17.6.2024

תלמידי האהובים,

הגיעה העת לספר לכם את הסיפור האחרון שאספר לכם, על ארתור ומורו מרלין, ועל הפרידה שלהם:

הגיע היום האחרון לשהותם יחד. 

ארתור הנער עמד בצד הדרך שהוליכה אל מחוץ ליער. כשהסתכל אחורה וחיפש את קרחת היער של מרלין, היא כבר לא הייתה שם. 

ארתור חש צביטה בליבו.

"אני הולך שלא על מנת לחזור, נכון?" שאל.

מרלין שעמד לצדו, הניד בראשו "אין צורך, היית אתי מספיק."

ספק אם אי-פעם ארגיש שמספיק לי, חשב ארתור. אחרי כל שנות ההכשרה שלו, נראה שנשארו לו יותר שאלות לשאול משהיו לו ביום הראשון.

הקוסם שקרא את מחשבותיו, אמר: "רציתי לתת לך מתנת פרידה, ולא הצלחתי לחשוב על משהו יותר טוב מזה". הוא הצביע על הדרך מתחת לרגליו, שהופיעה בן-רגע. "דרכים הן סימנים, ידעת את זה?".

"לא". השיב ארתור.

"אם כך זכור מה שאני אומר - קוסם הוא אדם המלמד בעצם הסתלקותו". "אני רואה שאתה לא ממש מאמין," אמר מרלין, "אבל ההסתלקות ממני היא באמת המתנה הכי גדולה שאני יכול לתת לך".

ובאותו רגע החלו רגליו הממאנות של הנער לנוע. ועם כל צעד שצעד ארתור לעבר העיקול, נראה המקום שונה משהיה. השנים שבילה עם מרלין החלו להימוג לחלום, ואילו סקרנותו כלפי העולם הלכה וגדלה. כשהגיע לעיקול הדרך, קצרה רוחו לראות מה משתרע סביבו. עכשיו התעופפו רגליו מרוב שקיקה...

הנער עבר את העיקול, בעט בערימת אבק וחייך. 

פתאום ידע.
למצגת הפרידה מבוגרי מחזור י"א (הועברה בערב הביוגרפיה 17.6.2024)
הקראת הסיפור - מחזור ה' (בתם ההצגה "פלא" 23.6.2018)

יום שבת, יוני 08, 2024

מה אני צריך את זה?

ביום ראשון אמרתי לעצמי
"מה אני צריך את זה?"

להתמודד עם ילדים שתופסים כל חיידק ווירוס שקיים בעולם דווקא בשבוע הזה, לא זוכרים טקסטים, מאלתרים באופן שסוטה לחלוטין מהמחזה, מזייפים, מנומנמים. ריח של axe בכל פינה...

מה אני צריך את זה 😒

יכולתי להיות עכשיו במשרד, כותב כמה שורות קוד כשהדילמה הכי מסובכת שעומדת בפני היא הבחירה איך לנצל את תקציב ה-10bis היומי שלי...

ואז הגיעה הופעת הבכורה.
והם התפוצצו
והיו מדויקים
ומכוונים
והרמוניים
ועזרו אחת לשני
ונהנו

ואני הייתי מדושן ומלא בגאווה כמו דיווי בטטה... סליחה - דיווי הוגאן הצעיר.
והבנתי.
מחזור י"א בית חינוך אלומות | ההצגה אני והחבר'ה
כיתה ח', מחזור י"א בהצגה "אני והחבר'ה"




יום שישי, יוני 07, 2024

טבעו של עולם

מדי פעם מתגנב לו רגש געגוע עמוק אליכם.
זה ברור לי שלכל אחד ואחת מאתנו יש את החיים המלאים שלו.ה, ואנו בסה"כ לומדים ביחד באותה כיתה...

ועם זאת.

קשה להסביר את מה שיש לנו ביחד. 
את עוצמת הרגשות.

ואני יודע שעוד מעט נפרד.
ובהדרגה הקשר יתרופף.
וכל אחד ימשיך עם חייו.

אלו טבעם של דברים.
זה טבעו של עולם.

אני מתמסר למצב.
ומתעצב.
ושואף עמוקות.
ושמח על כל הזמן שלנו ביחד.

תמונת מחזור י"א בית חינוך אלומות

יום שישי, נובמבר 03, 2023

עוד בוקר

כָּל בָּקָר אֲנִי מִתְעוֹרֵר
עִם אוֹתָהּ עֲלִיצוּת יוֹם-יוֹמִית
טִבְעִית וְשִׁגְרָתִית
עַל שַׁחַר חָדָשׁ

וְאָז בִּן רֶגַע נוֹחֶתֶת עָלַי הַהַכָּרָה
הַמְּעִיקָה
הַמַּכְבִּידָה
זֶה לֹא עוֹד חֲלוֹם רַע

יום שישי, אפריל 21, 2023

טקס יום השואה תשפ"ג בבית חינוך אלומות

"למדנו בכיתה על גטו טרזין, ועל החיים שהיו ליהודים בגטאות.
למדנו שהיהודים ניסו לשמר את החיים ה"רגילים" גם בשביל המבוגרים וגם בשביל הילדים הקטנים והבוגרים.
תוך כדי הלמידה, עשינו מעין פרויקט קטן, ובו כל אחד מאיתנו, בחר ציור של ילד בערך בגילנו שאותו צייר בגטאות, כל אחד סיפר למה הוא בחר בציור ובנוסף חיפש מידע על אותו הילד.
ציירה: SONA WALDSTEINOVA 28.11.1926 - SURVIVED
אני בחרתי בחרתי בציור של סוניה. בחרתי בו בגלל שכשראיתי אותו לראשונה הרגשתי שהיא הרגישה בודדה בעולם כל כך גדול. לי זה נראה כאילו היא חיפשה משהו ולא בהכרח משהו פיזי אלא משהו פנימי יותר, אולי תקווה, אולי רוגע ושלווה ואולי אושר. בציור ישנם שני הרים וביניהם חוצה נחל, על כל אחד מפסגות ההר עומד אדם. בשבילי זה כמו מטאפורה שמזכירה לי את מה שקרה בשואה. אותם בני אדם, שעומדים על אותה אדמה, רוצים את אותם הדברים הבסיסיים של החיים ורק קו אחד ודק שמפריד ביניהם לשני עולמות שונים לגמרי, אך באותו הזמן גם כל כך כל כך דומים."
שירה אברהם, כיתה ז', מתוך טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשפ"ג

הרעיונות המרכזיים בטקס השנה היו "זכרון ותקווה". תלמידי הכיתה שזרו בטקס חוויות והתנסויות מתוך הלמידה שעברו, באופן שהפך את הטקס לאותנטי עבורם.
במהלך הטקס ביקשה דנה מהקהל לעצום עיניים לרגע קט, ולחשוב מחשבות של תקווה - כך המחישה עד כמה זמין, נגיש ואפשרי לשנות את הלך המחשבה (ובהתאמה, את המעשים).

תודות לד"ר דורית רדליך עמירב Dorit Redlich@ על העבודה שעשתה עמנו בנושא התקווה, לדנה @Dana Weissbrem Padan שהכירה ביננו ולעוז ענבר שנטע בי את האומץ לעסוק בתקווה

ירון


 ילדי הכיתה מציירים תקווהציורי ילדי גטו טרזין



יום שבת, מרץ 25, 2023

תקופת תקווה

עם פרוץ ה"רפורמה" המשפטית לחיינו, הרגשתי צורך עז לשוחח על כך עם תלמידי כיתתי (כיתה ז').
תחושת האימה ממה שמתרגש עלינו, מאובדן הדמוקרטיה, מפגיעה בזכויות אדם הדהדה ולא נתנה לי מנוח.
התחלתי לבנות תכנית לימודים באזרחות. כיניתי אותה "שלטון של/על העם".
קראתי וריכזתי חומרים על מנהיגות בעולם הטבע, ההתפתחות האנושית, שבטים עמים והנהגה, מונרכיה ואנרכיה, דמוקרטיה ודיקטטורה, צורות ממשל. חיפשתי דרכים להביא את החומרים הללו בדרך יצירתית ואומנותית.
זה לא הרגיש לי נכון. פנייה ישירה מדי ל"ראש"... לא תואם את גיל הילדים.
התייעצתי עם עוז, קולגה שלי, והוא עזר לי לדייק את המענה.
הנחתי את כל שאספתי בצד והתחלתי הכל מחדש, כאשר הציר המרכזי עתה היה "תקווה".
כתבתי תכנית לימודים שונה בתכלית, מסע חקר אומנותי-רגשי של "תקווה" ככוח מניע להתמודדות עם המציאות האנושית המורכבת. ניסינו להבין מהי "תקווה", פגשנו בדורית רדליך עמירב (@Dorit Redlich חוקרת "תקווה") ולמדנו ממנה עד כמה זה קל לחשוב "תקווה", שוחחנו על הזכרון האנושי ועל חשיבות השכחה, על זכרון קולקטיבי ועל נרטיב של עם, על גילויי תקווה בתקופת השואה.
נגענו פה ושם בהיבטים אקטואלים, בגילויי המחנאות, ההתבטאויות הפוגעניות והמחאה. אבל מנקודת מבט אחרת.

לא יהיה ניצחון של האור על החושך
כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה,
שבמקום להילחם בחושך,
עלינו להגביר את האור. 

א.ד. גורדון

מי זה חנן יובל?!

צפיתי במפגש בין חנן יובל ובין דודי אמסלם, בתיווכו של קובי פרץ.
צפיתי וחשתי הקלה.
אמנם היה נראה לי שחנן יובל אינו מרגיש בנוח (אולי זו פרשנות שלי לשפת הגוף שלו, אולי הוא אינו מרגיש בנוח באור הזרקורים?!), אך חנן יובל הסביר את עמדתו. דודי אמסלם הסביר מה הפעיל אותו וגרם לו להגיב את תגובתו המזלזלת
היתה תקשורת.
ואני חשתי הקלה.
הנה, לפחות מדברים. מגשרים על פערים.

אחרים בסביבתי הגיבו למפגש אחרת.
ראו בכך ארוע משפיל (עבור חנן יובל).
בטנם התהפכה והרגשת קבס התעוררה בהם.
"על חנן יובל היה לדחות את ה"סולחה" הזו על הסף!" הם אמרו.

אני לא מכיר דרך טובה יותר מתקשורת והידברות ומפגש אנושי.
בכל מקום בו אין מפגש שכזה, מגיעים קור, פחד ושנאה.
בעיני זה היה מפגש חשוב מאוד.

אנו צריכים לראות זוגות נוספים שששמים את האגו בצד, נפגשים ומפרקים את העוינות.
אני מקווה שמחר נראה עוד כאלה.

"...כָּל עֶרֶב אֲנִי מַשְׁאִיר לְחֹשֶׁךְ,

פֶּתַח קָטָן שֶׁל

אוֹר."

נצחונות קטנים / מיכאל זץ


יום שבת, פברואר 25, 2023

נשמיע את קולנו

לא השמעתי את קולי | מרטין נימלר
תְּחִלָּה הֵם בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת הַקּוֹמוּנִיסְטִים –
וְלֹא הִשְׁמַעְתִּי אֶת קוֹלִי,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיִיתִי קוֹמוּנִיסְט;
וְאָז הֵם בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת הַסּוֹצְיָאלִיסְטִים –
וְלֹא הִשְׁמַעְתִּי אֶת קוֹלִי,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיִיתִי סוֹצְיָאלִיסְט;
וְאָז הֵם בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת חַבְרֵי הָאִגּוּד הַמִּקְצוֹעִי –
וְלֹא הִשְׁמַעְתִּי אֶת קוֹלִי,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיִיתִי חֲבֵר הָאִגּוּד הַמִּקְצוֹעִי;
וְאָז הֵם בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת הַיְּהוּדִים –
וְלֹא הִשְׁמַעְתִּי אֶת קוֹלִי,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיִיתִי יְהוּדִי;
וְאָז הֵם בָּאוּ וְלָקְחוּ אוֹתִי –
וּכְבָר לֹא נוֹתַר אָדָם,
לְדַבֵּר בַּעֲדִי.
התלמידים בכיתות מרגישים שקורה משהו.
הם ערים לכך כשאנו מגיעים בבוקר מדוכדכים. המומים.
ואנו מצידנו מנסים להגן ולשמור עליהם מפני הכל. ונמשיך לפעול כך.
ובמקביל, אחד הדברים המשמעותיים שיש ביכולתנו לעשות בעת הזו, היא לדבר אל הילדים ולחנכם לאור הערכים והעקרונות החברתיים בהם אנו מאמינים. בצורה ישירה/עקיפה התואמת את גילם. וללא מורא.
אם יש בידיכם חומרים רלבנטיים, תקופות שכתבתם בעבר על הנושא - אנא שתפו בתיקייה מיוחדת שנפתחה לצורך זה ב"מאגר המשאבים למורי ולדורף" (מאגר המשאבים > לפי נושא > חינוך חברתי ערכי) לתועלת ולשימוש כולם.
וגם כך נשמיע את קולנו. https://antro.co.il/db.html

יום שישי, דצמבר 09, 2022

ימי מונדיאל - על חינוך ולדורף וכדורגל

"כדורגל משוחק רק בזמנים מוגדרים על ידי תלמידים מבוגרים, במגרש המיועד, תחת השגחה."

אסופת קישורים על ההתייחסות למשחק הכדורגל בחינוך ולדורף:

  • ימים של מונדיאל: מה יש לחינוך ולדורף נגד כדורגל? | ניר מצרי
    שיחה עם ניר מצרי, מחנך ולדורף המתמחה בספורט ומשחקים, על הערכים החינוכיים של משחקי כדור
  • הבעיה עם כדורגל | ד"ר מוטי לוי
    חשבתם שכדורגל הוא משחק קבוצתי מרתק? לרפואה האנתרופוסופית יש זווית ראייה אחרת ובבסיסה עומדת השאלה למה האדם, שהצליח להזדקף על רגליו ולפנות את הידיים – מוותר עליהן בכדורגל כמעט לחלוטין, ומה זה אומר על המשחק
  • הראש כנבוט | יפתח שילוני
    או אחת-עשרה סיבות טובות להוציא את משחק הכדורגל מבתי-הספר היסודיים
  • על לאומנות, נאמנות ושייכות: ההבדל בין שחקני כדורגל לאוהדים | רומם סרנגה
    אוהדי כדורגל "מוטבלים" לקבוצתם בגיל צעיר ונשארים תקועים איתה למשך כל חייהם; לעומתם, שחקני כדורגל מקצוענים לא יהססו לעבור קבוצה כדי לזכות בקידום מקצועי וכלכלי. במשחק "ברווזים וברבורים" ניתן ללמוד על הילדים האם הם נאמנים כאוהדים או חופשיים כשחקנים.
  • אצל ילדים כדורגל זה לא שיעור לחיים | פוסט של ששון גבע

יום שבת, אוקטובר 22, 2022

מסע אל האינסוף / הממד הרביעי

1=0.
כן כן. 1=0
וגם ∞=0 
זו עוד אחת מהתכונות המוזרות של האינסוף.

לאחרונה עלה ב Netflix "מסע אל האינסוף", סרט תיעודי העוסק בסוגייה המתמטית המרתקת של האינסוף.

A Trip to Infinity | Official Trailer | Netflix


יום ראשון, אוקטובר 09, 2022

שמענו שנפטרת, האם זה נכון?


ייתכן שזו תמונה של ‏טקסט‏